יום שבת, 14 בינואר 2012

ושוב יום הולדת ...

לא לי .
לבלוג ...
הוא בן  שלוש  ,
וצריך  להזכיר את זה , כי כשהתחלתי לכתוב  - אחרי הפוסט הראשון , לא חשבתי שיהיה שני ...
והנה עברו להן שלוש  שנים ,
ושנינו  עדיין  כאן .
הוא  לא  השתנה  הרבה  בשנים  שחלפו ...
הוא  נראה  כמעט  אותו  דבר  מבחינה ויזואלית ,  כמעט  כמו  ביום  שהתחלתי  לכתוב ...
ואמרתי  לעצמי  כבר  כמה  פעמים ,  שצריך  לקשט  אותו  קצת , להוסיף לו תמונות  או  דברים שימשכו  את העין ...
ו... אני לא עושה את זה מכל מיני סיבות  .  העיקרית היא  שזה פשוט לא נראה לי כזה חשוב .
אני מתרכזת  בכתיבה .
כשאני מסתכלת  על  הפוסטים שכתבתי  כשמלאו  לו  שנה   ואחר כך שנתיים  ...
בפוסט  הראשון  - כתבתי  מעין סיכום קצר ,  ציינתי את הקוראת מספר אחת  שלי  ...
שהייתה  מתגאה  בכל  פוסט  חדש -  כאילו הוא  רב  המכר  הבא ...
ואם תסתכלו בתגובות לפוסט הזה ... יש שם תגובה  נלהבת שלה לכבוד יום ההולדת  לבלוג , ובקשה / דרישה - לכתוב לעיתים קרובות יותר ...
היא תמיד הגיבה לי .  כתבה מה שבא לה  במילים מתפעלות ... וכמה שניסיתי להסביר לה שכל העולם רואה ,  זה לא עניין אותה ... לא אכפת  היה לה שכל העולם ידע מה היא חושבת עלי ...
ואם אז - זה קצת הביך אותי ...  היום יש לי מזכרות  ענקיות ממנה בבלוג ...
המילים שלה ...
בפוסט  השני ,  כעבור  שנה - הקוראת  מספר  אחת  שלי , כבר לא הייתה  פה ...
והאמת היא  שכתבתי עליה הרבה , אחרי  לכתה . 
היא הרשתה לי .
כמה ימים  לפני שהיא עזבה אותנו , שאלתי אותה אם מותר לי לספר עליה והיא ענתה  שכן .
והבלוג  הזה ...
הרבה ממנו  הוא  בזכותה ...
היא כל-כך שמחה בו  והייתה גאה בו ,
שגם כשלא היו לי אנרגיות כדי לכתוב ...  המשכתי  לכתוב בשבילה .

שלוש  שנים  זה הרבה זמן .
צריך לחגוג לו לבלוג יום הולדת ,
כי גיל שלוש הוא גיל משמעותי ...
כפי שאמרתי לאחייני הקטן  שהגיע לגיל שלוש לפני כשבועיים ...
הרבה  קרה  פה בשלוש שנים  האלה .
אפילו הפתעות  כמו מייל שקיבלתי ממישהו שאני לא מכירה ,  שקרא  את  הפוסט  הזה , התלהב  והציע לעזור  לי ...
אני לא שוכחת  להגיד תודה ליגאל היקר  ,
שאי שם ...  לפני שלוש שנים  הצליח להדביק אותי בהתלהבותו  לבלוגים  וחדשנות ...
אז מזל-טוב  בלוג!
אני מקווה שאמשיך להנות  איתך ...
ואתה  תמשיך  להביא  לרשת  את המחשבות  והתחושות שלי ,
כי כעבור  שלוש שנים - כבר הבנתי 
שהכתיבה  מביאה לי שקט  לנשמה ...

6 תגובות:

  1. תשובות
    1. יונית יקרה ,
      תודה רבה !
      אני מאוד שמחה לראות אותך פה .
      סוף סוף אני מצליחה להיכנס ולהגיב!
      מהרגע שפרסמתי את הפוסט אי אפשר היה להגיב .
      אבל שאלתי בפורום של בלוגר והם אמרו שעם כרום אין בעיה הבעיה היא רק באינטרנט אקספלורר - וכנראה שהם צדקן :-)

      מחק
  2. שרה,
    איזה כייף - כבר חלפו שלוש שנים...?!
    לא רואים עליו, על הבלוג....נראה ממש צעיר ורענן, ומעניין!
    המון הצלחה והנאה גדולה גם בהמשך,
    כל טוב
    יגאל

    השבמחק
    תשובות
    1. יגאל יקר ,
      אכן ... עברו שלוש שנים .
      גם לי זה נראה לפעמים כמו חלום !
      תודה רבה על התגובה !
      אתה בטח יודע שלתגובות שלך יש משמעות מיוחדת לגבי . בכל זאת , אתה המורה !

      מחק
  3. היי, שרה.
    שמתי לב שאת לא מרבה לכתוב בזמן האחרון וחבל. ועוד חשבתי שסגנון הכתיבה שלך מתאים יותר לכתיבת ספרים.

    השבמחק
  4. אלכסיי ,
    איזה כייף שאתה כאן !!
    לא הייתי בטוחה שאתה קורא ...
    בדיוק ביילע כתבה לי מייל כי היא לא הצליחה לצלוח את ממשק התגובות המעצבן הזה , ועניתי לה שהייתי רוצה לכתוב יותר , מכל מיני סיבות אני באמת כותבת פחות . אני מודה לך על המילים בעניין כתיבת ספרים . בזמן האחרון הרבה אנשים אומרים לי את זה ...
    אולי אני צריכה באמת להתחיל לעשות משהו בעניין .

    השבמחק