יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

"אני הולך לבכות לך - תהיה חזק למעלה"...

אימא איננה .
בת  62 הייתה בלכתה מאיתנו .
אימא שלי חלתה ב- 2005  בסרטן שד דלקתי והחלימה ממנו כעבור שנה .
היו לנו ארבע וחצי שנים טובות  ומאושרות  ביחד ...
לפני עשרה חודשים התברר לנו שהיא שוב חולה.
הפעם היה זה : סרטן שד גרורתי , מסוג : טריפל נגטיב .
מההתחלה ידענו , וגם היא ידעה שמהסרטן הזה - היא לא תחלים ...
בכל הזמן הזה עשינו תורנות ביננו ...
ארבעה ילדים נשואים עם משפחות , שכל אחד גר במקום אחר בארץ , אחד גר בארה"ב ...
לא עזבנו את אבא ואימא לרגע ...
אני לא חושבת שעשינו משהו מופלא ,
אני חושבת שהחזרנו לאימא שלנו , טיפה ממש על קצה המזלג ממה שהיא עשתה בשבילנו ...

אני מתאבלת ...
כבר שלושה ימים שאני בוכה .
לא בכיתי כמעט כל התקופה שהיא הייתה חולה ...
לא בכיתי כשעמדתי לידה - והיא נפטרה ..
לא בכיתי כשקראו לי (אני ביקשתי ) לחדר הטהרה ונטלתי לה ידיים ...
לא בכיתי בהלוויה ...
לא בכיתי ב'שבעה' ...
עכשיו אני בוכה .
היא חסרה לי ...
אני רוצה אותה בחזרה ,
והיא ... עושה רושם - לא חוזרת בקרוב ...

יום שישי, 20 באוגוסט 2010

עוד מילים על אמא שלנו ...

ב"ה


פוסט אורח מאת: אחי הקטן, התינוק שלנו ( בן 34 - אבא לחמישה ילדים)...



הספד על אמא

ה' אלול התש"ע


בפרק י"א באגרת הקודש בספר התניא, כותב האדמו"ר הזקן שאין רע יורד מלמעלה והכל טוב, אפילו ייסורים ומי שמתעצב ומתאונן הרי זה ככופר ח"ו, אמא את סבלת, סבלת ייסורים בכאבי הראש, המחלה הראשונה ועכשיו במחלה השנייה, את יוצאת מכאן נקייה זכה וטהורה, לא זכית להגיע לגבורות, אבל זכית להעמיד דור ישרים מבורך, בנות ובנים, נכדות ונכדים, עוסקים בתורה ובמצווה, מכל מי שהכיר אותך אין אחד שיכול לומר עלייך ביקורת, להפך, כל מי שמכיר אותך ושמע שאת חולה וסובלת אמר עלייך רק דברים טובים.


אמרו חז"ל והחי ייתן אל ליבו, אם את שהיית כל כך טובה ותומכת סבלת כל כך הרי זה סימן לנו לחזור בתשובה והנה אנחנו בשלהי חודש אלול חודש הרחמים והסליחות.


חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואפילו אמא בקשה שלא נבכה עליה, אמא עזבה את העולם הזה כשכל בנותיה ובניה לידה תומכים בה ועוזרים לה, כולנו היינו יחד ובעז"ה אמא אנחנו נמשיך להיות יחד ונשמור את מה שאמרת שלא נריב אחד עם השני, אמא יקרה שלי אני רוצה לבקש ממך סליחה בשם המשפחה אם לא נהגנו בך מספיק בכבוד, כל מה שעשינו היה לכבודך.


אמא אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך, שתהיי מליצת יושר עלינו ובמיוחד על אבא, תבקשי מהקב"ה שייתן לו הרבה כוחות להתמודד עם האובדן הגדול, אנחנו נשתדל בלי נדר להתפלל בשבילך ולעשות כל מה שצריך על מנת שתנוחי בשלום על משכבך ותעמדי לגורלך לקץ הימין ונאמר אמן.

יום שני, 16 באוגוסט 2010

ההספד שלי על אמא

בס"ד                                                   ה' באלול תש"ע       15.08.10

אימא יקרה שלי,
הגיע הרגע להיפרד .
הרגע הזה הגיע מוקדם מידי, הרבה יותר מדי מוקדם .
אבל ככה כנראה נגזר.
אימא - את היית אימא כל כך  טובה.
כל החיים שלך הקדשת לילדים ולנכדים.
אנחנו היינו משוש חייך.
כולנו – מושלמים בעינייך.
אוי ואבוי לו לאותו אחד – שהיה מעיז לומר מילה רעה על אחד מאיתנו.
את תמיד חשבת שאנחנו הכי טובים והכי יפים והכי חכמים.
אמא – הקפנו אותך בעשרת הימים האחרונים , לא עזבנו אותך לרגע.
טיפלנו בך במסירות , כי ככה לימדת אותנו.
ככה ראינו אותך מטפלת בסבא וכך נהגנו אף אנחנו.
אנחנו ארבעה , את טיפלת בסבא לבד.
אמא – איזו אישה חזקה היית , אצילה , עם איכויות נדירות.
עד הרגע האחרון חשבת עלינו.
אתמול בלילה רציתי לצאת לרגע לקנות לי משהו ואת אמרת "קחי צ'קים מהארנק שלי ותקני לך מה שאת צריכה"..
היית כל כך חולה ועדיין חשבת עלי...
בחודש האחרון התפללתי לריבונו של עולם לחסד אחד אחרון ...
שכשיגיע הרגע , תלכי מכאן בשלווה ובשקט .
שלא תסבלי.
וככה היה באמת .
הקב"ה שמע.
אבא ואני עמדנו לידך כשנשמת את נשימותיך האחרונות והיית כל כך שלווה.
אמא – נוחי לך בשלום על משכבך.
אנחנו נשמור על אבא.
אנחנו נהיה בסדר.
אני אוהבת אותך אמא.