מאחורי הקלעים של שבוע הספר ...

איך מארגנים את שבוע הספר? מישהו חשב  על זה פעם???
כולנו מגיעים לכיכרות ,  קונים ספרים , פוגשים את הסופרים האהובים עלינו ...
אבל מאחורי הקלעים ...
מה קורה מאחורי הקלעים?
חברי הספרנים בוודאי  יודעים על מה אני מדברת , אבל לאלו שלא יודעים ...
הנה טעימה קטנה  ...

הגענו  לזמן בשנה שבו צריך  להתחיל ולתכנן את חגיגות שבוע הספר . הבעיה הקטנטנה היא שתקציב אין .
משרד התרבות עדיין לא העביר לנו תקציב .
איך אפשר לתכנן משהו ככה???
יכולתי  להיות ראש קטן ולהגיד : אין כסף ...
אבל קשה לי .
קשה לי להיות ראש קטן ...
פניתי למתנ"ס  ,  בשיחה ראשונית לראות מה אפשר לעשות .
"תשיגי תקציב ונדבר"  - זאת  התשובה שקיבלתי .
פניתי לממונה עלי  במועצה ושטחתי  בפניו את בקשתי :  כסף ...
ועוד הייתה לי הברקה  :  המועצה שלנו חוגגת השנה שישים להיווסדה"...
"בוא נחגוג את שבוע הספר העברי בסימן שישים שנה למועצה"...  אמרתי לו .
זה מאוד מצא חן בעיניו .
"תכיני לי תוכנית מתוקצבת ונראה מה אני יכול לעשות" .  הוא אמר לי .
אז בניתי תוכנית .
דיברתי עם סופרים ,  עם מספרי סיפורים ,  בדקתי עלויות , כתבתי כל מה שאני מבקשת , דיברתי שוב עם המתנ"ס , שיניתי את התוכנית ... וזהו . כשהיה לי משהו מוגמר הלכתי שוב לממונים .
עכשיו לחכות ...
כמה זמן לחכות??
אין לי זמן ...
התאריכים שתכננתי כבר בפתח ....
יום , יומיים ,  שבוע ...
כל יום אני במועצה , מנדנדת ...
כבר התחלתי להרגיז את עצמי ...
אחרי  שבוע וחצי קיבלתי אישור לתקציב מסוים  ו... קדימה לדרך .
שוב אני נפגשת עם הבחור מהמתנ"ס ,  אנחנו נכנסים לעומק התוכנית,  שוב אני משנה כי לא הכל מסתדר ,  וכשכבר אני בטוחה שהכל מסתדר  - שוב בעיה  ואני צריכה להתחיל מחדש...
דקה לפני שאני חוטפת סחרחורת רצינית מכל העניין הזה ... סגרתי תוכנית .
עכשיו צריך לפנות לבית הדפוס ,  זה גם לוקח כמה ימים ...
בסוף הפרסום שלנו מוכן .  יצא יפהפה .
אנחנו תולים על כל לוחות המודעות בישובים  , ומחלקים לכל תיבות הדואר של כל תושבי המועצה ...
זהו , אפשר קצת לנשום לרווחה ...
אבל מאוד מעניין אותי משהו ...
מה אתם חושבים?
כשמישהו מקבל את הפרסום שלי ומסתכל עליו ,
אתם חושבים שהוא מבין שזה חודש של :
עבודה קשה
וריצות
וטלפונים
ותיאומים
ואכזבות
ועוגמת נפש
ושוב הכל מהתחלה עד שהגענו לתוצאה הזאת????

יש לי רעיון ...

לפעמים   אני  חושבת  שכדאי  לי להכנס  לחדר  מרוחק ,  לנעול  אותו  מבפנים ולזרוק  את  המפתח (דרך הסורגים) לנהר  שנמצא  מבחוץ ....
ולמה ? אתם שואלים ...
כדי  שאני  לא  אגיד  את  הרעיונות  שלי בקול רם ...  רעיונות  שבעקבותיהם אני מוצאת את עצמי עובדת  אקסטרה עבודה ,  כאילו שלא די לי במה שיש גם ככה ...

ומעשה שהיה כך היה ...
במסגרת  המאמצים שלי למצב  את  הספריה  גבוה  ככול האפשר ,  לקדם  אותה  ולהצעיד אותה קדימה - אני  מוצאת לי כל הזמן דרכים שונות לעשות זאת .
אחד  הרעיונות  המצוינים  שהיו לי הוא  לרתום אימהות  לפעילות  בספריה .
קראתי  לפעילות  הזאת :"שעת  סיפור  עם אמא של  _______ " ....
שלחתי מייל  מפורט  עם  בקשה  מהאימהות  (לפחות  אילו שיש להן ילדים צעירים)  להתנדב .
ההיענות  הייתה  נהדרת .
רק ש....
אם  חשבתי  שתבוא אמא עם רעיון לסיפור  ולפעילות ,  הרי  שטעיתי ....
מה  שקורה  בפועל  הוא  שאני  צריכה  לבחור  את  הספר ,  לחשוב  על פעילות  מתאימה ואף  לייצר אותה ,  מה שמוסיף לי עבודה  ברמה שאין לתאר ...
התוצאה מקסימה .
הילדים באים בהמוניהם ,  הילד או הילדה  שאימם מספרת את הסיפור  מרגישים  כמו נסיכים ...
הספריה  הומה ילדים  ופעילות ,
ואני נהנית  מכל  שניה ...
אבל ... לקראת  הפעילות הבאה ,  נראה לי ששברתי איזה שיא ...
בשבוע  הבא  אמורה  להתקיים  שעת סיפור עם הספר  הזה  , שהוא ספר  יפהפה  עם מסר מקסים .
ואני  חשבתי שיהיה נהדר  להכין  פאזלים  לילדים   מהתמונות  של  הספר ....
מישהו  הכין  פעם  פאזל  בעצמו???
ובכן ....  אחרי  שעשיתי זאת היום ,  אני לא בטוחה שאני ממליצה לאחרים ...
אם מישהו  היה נכנס  היום לספריה ,  לרגע הוא היה מתבלבל וחושב  שהגיע לשיעור  של בתיה עוזיאל .... 
אני ...
יושבת ליד שולחן  ,  ומסביבי שמיניות בריסטול , בריסטולים  , בקבוקי  דבק  ,  מספריים , דפים גדולים עם התמונות מתוך  הספר - שהגדלתי  כמובן ,  כי התמונות המקוריות  בספר היו קטנות מדי לטעמי ...
ואני מרוחה  בדבק בכל מיני אזורים שונים שלי ,  כולל השיער ...
הייתי  צריכה  להדביק  בריסטולים  זה לזה - כדי לייצר עובי , ואז  להדביק  את התמונות  על  הבריסטולים ...  ואז  לצייר את הצורות של הפאזלים ..  ואז  לגזור ....
מישהו  ניסה  פעם  לגזור  צורות  של  פאזלים???
אין צורך לענות ....
מיותר  לציין  שהדבר הזה לקח  שעות   והאמת ...  עדיין לא סיימתי ...
מזל  שכמעט  אף  אחד  לא ראה  אותי  או  שמע  אותי ...
כי מדי  פעם  מילמלתי  לעצמי : "את משוגעת לגמרי ... אבל  לגמרי ...  אין ויכוח על זה"...
בסוף  גם  הרכבתי  את  הפאזלים ,  לראות  שזה באמת  עובד ....
מעניין  מה  יהיה  הרעיון הבא שלי ...