יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

יש לי כנפיים ...

דמיינו סיטואציה:
שתי בנות , אחת בת שש עשרה , השנייה בת שמונה עשרה . אחת עם שער כהה ארוך והשנייה בלונדינית חמודה.
בעלת השער הכהה – חולה . יש לה חום , היא ממש לא מרגישה טוב . מצוננת משתעלת , ממש חולה ....
הבלונדינית יושבת לידה , מחבקת אותה , משגיחה עליה , מצחיקה אותה...
ואז ההורים של הנערה החולה נכנסים לחדר שבו יושבות שתי הבנות – כדי לקחת את הילדה החולה הביתה.
האב שואל את האם בלחש: "מי זאת החברה? אני לא מכיר אותה"... האם צוחקת:" היא לא חברה שלה , היא המדריכה שלה"...
סיטואציה אמיתית. התרחשה לפני כמה שנים , ואם לא ההתרגשות והגאווה שאופפות את כולנו השבוע - לא הייתי שוקלת אפילו לספר לכם את האנקדוטה הקטנה הזאת , שיש לי חשד גדול ששתי הבנות המדוברות מזמן לא זוכרות...

השבוע בסיום קורס הטיס – סיימה את הקורס גם בחורה צעירה , דתייה ובלונדינית ...
נערה צעירה שאנחנו מכירים היטב – הלא היא הייתה המדריכה של בתנו...
אינני יודעת כמה אנשים יודעים , אבל ת' אשר סיימה קורס טיס השבוע , עשתה שנה וחצי שירות לאומי לפני כן. באמצע השנה השנייה  היא החליטה לתת צ'אנס לקורס טיס  והתגייסה לצבא...
אני מכירה אותה בתור נערה מתוקה , חמודה ונחבאת אל הכלים...
בכל התקופה שהייתה בקורס הקפדתי להתעדכן מה קורה איתה , איך הולך לה ... בכל זאת קורס טיס , אחד הקורסים היוקרתיים והנחשבים ביותר בצה"ל ... וכבר עשו עליה כתבות בעיתונים עוד במהלך הקורס ... העובדה שהיא בחורה דתייה  משכה אליה  הרבה תשומת לב . לי זה מאוד הפריע כל הכתבות המוקדמות , עם הסיפורים והספקולציות השונות . חשבתי אז בליבי ... שיתנו לה לסיים את הקורס בשקט ואז שיכתבו עליה ...

אז הנה היא סיימה , ואנחנו גאים בה מאוד ומאושרים בשבילה עד אין קץ .
מתרגשים מאוד למען האמת , ואני כותבת את הפוסט הזה מאוד בזהירות כי אסור לתת פרטים ואסור להגיד יותר מידי ...
מה שהכי הצחיק אותי השבוע זה שבפייסבוק היא שינתה את שמה , ומישהו שאל "למה"?
ומישהי ענתה:"הנחיות ממקום העבודה"...
אז רציתי באופן אישי לשלוח לך מכאן , ת' היקרה – חיבוק ענק והמון ברכות , ורציתי להגיד לך שכבר אז כשהשגחת על הילדה שלי , כשהייתה חולה – כבר אז ידעתי שאת משהו מיוחד...

* תוספת מאוחרת .
 אוקטובר 2014  -  תמר  אריאל  - שהפוסט הזה מספר עליה נהרגה בסערת שלגים בנאפל . 
אסון נורא בלתי נתפס בכלל ...
אנחנו עוד לא מעבדים אפילו את גודל האסון ...
עכשיו כבר מותר לכתוב את שמך יקרה שלנו ...

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

ונציה היפה ...

בקיץ האחרון טיילנו בצפון איטליה . התחלתי לספר כאן ועדיין לא המשכתי ... אני יודעת שיש כמה אנשים שמצפים בקוצר רוח להמשך ... אבל קרו כל מיני דברים בחיים שלי שהסיטו אותי מהסיפור על הטיול . על חלקם כתבתי , על חלקם לא ... ובכל זאת הגיע הזמן ואני ממשיכה בסיפור .

אנחנו באוטובוס נוסעים לכיוון ונציה .
המולה , רעש וצחוקים מסביב . אנשים בחופשה ... מרשים לעצמם להשתובב ...
הקבוצה שלנו מונה גם כמה בני נוער ... מה שמוסיף להמולה והשמחה שסביבנו ...
חמישה שבאו עם ההורים , (משתי משפחות)
שניים שבאו עם סבתא (ואיזו סבתא ... אני עוד ארחיב עליה)...
ועוד אחת שהצטרפה לאביה .
כאמור פנינו לכיוון ונציה ...
מלכת הים האדריאטי ...
כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים לבקר שם והנה תכף זה קורה ...

את ונציה מרכיבים 117 איים שונים . כל אי יפה מחברו . יש בוונציה 150 תעלות וארבע מאות גשרים , ותעלה גדולה בצורת S במרכז – כדי שהאוכלוסייה תוכל לנוע ממקום למקום .
יהואש ,המדריך שלנו לוקח את המיקרופון בידו ו"מרביץ" בנו תורה ...
אני מוכרחה לציין שהידע שלו נרחב ואני מתרשמת ... שלא כמו המדריך שהיה לנו לפני שנה ...
ההוא – ידע להקריא מאוד יפה ... מהחוברת שהוא חשב שאנחנו לא מבחינים בה ...
לוונציה היה צי ימי חזק מאוד , מה שאיפשר לה לשלוט על כל האזור .
הדגל המפורסם של ונציה הוא דגל הארי המכונף . היכן שהוא התנופף , היה סמל לשלטונה של וונציה באזור .
כמובן שיש בוונציה גטו יהודי .
האם ידעתם שהמושג :"גטו" הומצא בוונציה???
הגטו היהודי של ונציה הוא למעשה הגטו הראשון שהיה אי פעם .
מקור המונח גטו הוא ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה .
ונציה מתקשרת אצלי להמון רומנטיקה ... גונדולות , מים ,איטלקים חסונים ...

אנחנו חוגגים עשרים וחמש שנות נישואים ואני מחכה לראות האם אלוף נעוריי יקיים את הבטחתו ( הכרחתי אותו להבטיח האמת) .... וישיר לי שיר רומנטי כשנשוט לנו בגונדולה .... אל תעצרו את נשימתכם ... זה לא קרה ... עשרים וחמש שנה הוא לא שר לי , מה פתאום שהוא יתחיל דווקא באיטליה??? ... תוסיפו לזה כמובן את העובדה שהינו בגונדולה עם עוד שני זוגות חוץ מאיתנו ... כך שהתנאים לא אפשרו לו ... לדעתו כמובן ...

ונציה מהממת. לאן שלא מסתכלים יש מים . כמויות אדירות של מים , וכל החיים מתנהלים מסביב למים .יש שם אוטובוסים – אוניות ,אמבולנסים – אוניות , ניידות – אוניות , ראינו אפילו אוניית – לימוזינה ... גם פינוי האשפה נעשה דרך אוניה .
המדריך האיר את עינינו שלא כדאי להגיע לוונציה עם מכונית פרטית . החנייה בטרונקטו , שזהו המקום בו משאירים את המכוניות לפני שמתחילים לטייל בוונציה - מאוד מאוד יקרה , ומסתובבים שם המון גנבים.
טיילנו בגטו של וונציה . כל פעם שאני מגיעה לאתרים יהודיים בחו"ל ... משהו קורה לי. מין תחושת כיווץ כזאת בבטן שאין לי הסבר הגיוני לגביה ... משהו שאומר :"היו כאן פעם יהודים שחיו ... וקרה להם משהו איום ונורא" . כל פעם כזאת – הופכת אותי לציונית יותר ... בסמטת הגטו יש חנות של צייר יהודי חרדי . הייתי חייבת להיכנס ולהציץ . הוא לא מדבר עברית... אבל כנראה שהבין מה אמרתי לאיש שלי... הוא ניגש אלינו והסביר על הטכניקה בה הוא מצייר. צילמתי תמונה אחת , למרות שחשבתי אחר כך שאולי זה לא היה ראוי ... הוא רוצה למכור – אז מה החוצפה הזאת לצלם? טוב , זה לא שהעתקתי את הצילום ותליתי בסלון ... סתם מזכרת באלבום ... ביקרנו מחוץ לבית הכנסת הספרדי . היה סגור כשהגענו . מאוד חבל . המדריך סיפר שיש שם אוצרות יהודיים עתיקים .
משם אנחנו ממשיכים לגשר הריאלטו ולכיכר סן מרקו .
כיכר סן מרקו היא מהמקומות המתויירים ביותר בעולם .עשרות רבות של תיירים גודשים את הכיכר היפה , הבזיליקה של מרקוס וארמון הדוג'ים ,וכמובן מגדל השעון המפורסם , עם פסלי הכושים למעלה , אשר נמצאים שם כבר 500 שנה .
אחרי השיט המופלא בגונדולה , אותו שיט שהזכרתי קודם , שטנו לאי מוראנו . אי זה מתמחה בייצור אמנות מזכוכית . ראינו את מונומנט הזכוכית הגדול במרכז האי , טיילנו במפעל לזכוכית וראינו ב"שידור חי" איך האמן יוצר את הסוס הזה , ואחר כך סיירנו בעיירה היפה מוראנו .
אני באופן אישי פחות התחברתי לעניין הזכוכית ... מה לעשות , אחרי שביקרתי במפעל לזכוכית בטנסי לפני הרבה שנים , האמן במורנו נראה לי פרובינציאלי משהו ... אבל זאת רק דעתי . ואין לזלזל באמנות היפה שנעשית באי זה .

אחרי יום חם מאוד , מלא וגדוש חוויות עלינו על האוטובוס בחזרה למלון מרקסינה .
מחר נטייל בעיירה גארדה ונלך לחפש מציאות בשוק המדהים ששמענו עליו רבות ...

אני כאמור... לא מחבבת שווקים , אבל אתן לשוק צ'אנס... בכל זאת שוק באיטליה ...