יום חמישי, 30 ביולי 2009

פרנקפורט ובנותיה ...

13:15 לפי שעון מקומי .
נחתנו .
אנחנו מחכים למזודות ...
אנשי בטחון גבוהים ..בלונדינים ... וקצוצי שיער עומדים בצדדים ...
יכול להיות שזאת הרגישות הפרטית שלי ... או שכולם פה נראים עוינים?...
שש הודעות חדשות לנייד , ממספר שאני לא מזהה ...
חברת פלאפון ...
"ברוכים הבאים לגרמניה" - לשון ההודעה הראשונה ...
אני מצטמררת ...
"ברוכים הבאים לגרמניה "...
"די , נו - אני נוזפת בעצמי בלי מילים ... תזרמי כבר "...
אני מנסה לזרום ...
16:30 - אנחנו נוסעים צפונה לכיוון בכרך .
הדרך יפה ופסטורלית . הכל ירוק ופורח . נהר הריין שלאורכו אנו נוסעים , רחב ושקט .
"כמה מים יש להם" , אנחנו אומרים במקהלה כמעט ...
לאורך כל הדרך בתים ציוריים , טירות עתיקות שבנו שליטים קודמים , כרמים שעומדים על צלע ההר ( "איך הם מגיעים לשם" , אנו תוהים בקול ... זה יתברר לנו בהמשך... )
ובתוך כל אילו , בתוך כל היופי עוצר הנשימה הזה ...
פסי הרכבת ...
לאורך כל הדרך -
פסי רכבת שמצמררים את כולנו ...

(המשך יבוא)...

יום שני, 27 ביולי 2009

פוסט טרום טיסה ...

יום ראשון בבוקר 12.07.09 .
תארו לעצמכם : שני זוגות .
האחד : מסודר , מאורגן , דייקן , קצת לחוץ , טיפה היסטרי , אבל נחמד בסך הכל ...
השני : מבולגן , אדיש , מאחר כרוני , זורם ... החיים עוברים לידו , אבל נחמד בסך הכל ...
הנשים - אחיות .
הגברים - בני זוגן .
בקיצור : אחותי ואני ...
תארו לעצמכם מצב שארבעת אילו נוסעים לחו"ל , לעשרה ימים - ביחד ...
עשרה ימים , אחד בתוך השני ...
המאורגן עם המבולגן ,
הלחוץ עם האדיש ,
הדייקן עם המאחר הכרוני , ( אולי נקנה להם מתנה שעון? לא יעזור... ).
מתחיל בבוקר: 05:30 - אנחנו מחכים ארוזים ליד הדלת .
והם? יש להם זמן ... המטוס - הרי לא ימריא בלעדיהם ...
06:10 - הם הגיעו .
איחור לא גדול , יחסית אליהם ...בהנחה שקבענו ב - 05:45 ...
קצת נזיפות ( מצידנו) ,
קצת התנצלות (מצידם) לא שזה יעזור לפעם הבאה ...
ו... עפנו לשדה .
אה ... לפני כן צריך לעבור ברמלה , לקנות לחם , שהרי הטיסה ביום ראשון בבוקר - וגיסי חייב לחם טרי ...(בהנחה שנמצא חנות פתוחה ...) .
מצאנו .
הגענו ב- 07:10 לשדה .
טוב ... כאן נגזל ממני חופש הביטוי , גיסי למרות התכונות הפחות טובות שלו - יש לו גם כמה תכונות חיוביות , ומספר קשרים במקומות מסוימים שמקילים על החיים .
למשל קשרים טובים בנתב"ג .( וכאמור דווקא את זה אסור לי לספר)...
אם כי אומר בעדינות שתהליך הכירטוס שלנו היה מהיר מהמומצע ...
07:30 - יושבים במסעדה האיטלקית לארוחת בוקר .

08:15 - "יאללה לדיוטי פרי" - אומרת אחותי ואנחנו הולכות ...
09:10 - "ענת בראון , ענת בראון - צאי בבקשה מהדיוטי פרי ... טיסה 358 מחכה לך " ...
כמובן שאין קריאה כזאת ברמקולים של נתב"ג , וחבל שאין ... אולי כך היה אפשר להוציא את אחותי מהדיוטי פרי בזמן ... ולחסוך את הריצה המטורפת למטוס ...
כרגיל , אנחנו אחרונים ...
אה - יש עוד זוג אחד אחרינו ...
"את רואה? היינו יכולים להישאר עוד קצת" ... ממלמלת אחותי ...
(מיותר לציין שלא קנינו כלום)...
זהו .
אנחנו במטוס .
קפטן עמוס מברך אותנו בעברית ובאנגלית .
לא יאומן , אנחנו באויר ...
הסתיימו ההכנות , ההתארגנויות , הויכוחים הקלים ...
הי אירופה ... הנה אנחנו מגיעים ...
( המשך יבוא ) ...

יום שישי, 10 ביולי 2009

שבוע הספר העברי - גם אצלנו!

אז נכון , קצת באיחור ... לא חגגנו בתאריך הרשמי ...
אבל חגגנו ואיזו חגיגה!
זה התחיל משיתוף הפעולה שעשיתי עם המתנ"ס שלנו .
אני בעד שיתופי פעולה , בכל תחום . זה תמיד מועיל , יש עוד מישהו שחושב איתך ובדרך כלל - השיתוף מניב משהו מוצלח ביותר .
כמו שהיה אצלנו ...
נכון שההתארגנות הייתה קצת לחוצה , התארגנו רק מספר ימים מראש , אבל התוצאה ... הייתה בהחלט משביעת רצון .
מחוץ לספריה , היו מתנפחים ועשרות ילדים השתוללו שם , דוכנים רבים למימכר ספרים קישטו את הדשא הגדול שליד הספריה , דוכני אוכל וממתקים ואפילו כמה דוכנים למימכר בגדים .
אם כבר , אז כבר ...
ובתוך הספריה : תיאטרון בובות לילדים הצעירים .
ההצגה המוצלחת :"מוקי ברוגז עם אמא " , ע"פ סיפרה של ימימה אבידר - משכה כל-כך הרבה ילדים , ששלושת המזגנים שלנו , אשר עבדו במרץ רב - לא עמדו בעומס ...
מעולם לא ראיתי את הספריה מלאה כל-כך ... והספריה שלנו , מלאה ברוך השם ...
לדעתי היו שם יותר ממאה ילדים ואימהות ועגלות ... לא היה מקום לזוז ...
אחרי שהסתיים התיאטרון , הגיע שי צ'רקה - המאייר הנערץ על כל ילדינו ...
בהרצאה מרתקת תוך שילוב של איורים תוך כדי ... הוא שבה את ליבם של כל היושבים מולו .
ילדים ומבוגרים ... שאח"כ , אפילו התווכחו מי יקבל את האיורים שהשאיר לי .
בינתיים הם אצלי ... נראה מה אחליט לעשות איתם ...
היה אירוע מרגש ומחמם את הלב . הצלחה גדולה , קיבלנו הרבה מחמאות .
הנה חלק מה"רכבים" שהגיעו אלינו :


הרבה תודה למתנ"ס וביחוד לאילנה - ששיתוף הפעולה ביננו מוכיח את עצמו פעם נוספת !
תמונות נוספות כאן .