לא לי .
לבלוג ...
הוא בן שלוש ,
וצריך להזכיר את זה , כי כשהתחלתי לכתוב - אחרי הפוסט הראשון , לא חשבתי שיהיה שני ...
והנה עברו להן שלוש שנים ,
ושנינו עדיין כאן .
הוא לא השתנה הרבה בשנים שחלפו ...
הוא נראה כמעט אותו דבר מבחינה ויזואלית , כמעט כמו ביום שהתחלתי לכתוב ...
ואמרתי לעצמי כבר כמה פעמים , שצריך לקשט אותו קצת , להוסיף לו תמונות או דברים שימשכו את העין ...
ו... אני לא עושה את זה מכל מיני סיבות . העיקרית היא שזה פשוט לא נראה לי כזה חשוב .
אני מתרכזת בכתיבה .
כשאני מסתכלת על הפוסטים שכתבתי כשמלאו לו שנה ואחר כך שנתיים ...
בפוסט הראשון - כתבתי מעין סיכום קצר , ציינתי את הקוראת מספר אחת שלי ...
שהייתה מתגאה בכל פוסט חדש - כאילו הוא רב המכר הבא ...
ואם תסתכלו בתגובות לפוסט הזה ... יש שם תגובה נלהבת שלה לכבוד יום ההולדת לבלוג , ובקשה / דרישה - לכתוב לעיתים קרובות יותר ...
היא תמיד הגיבה לי . כתבה מה שבא לה במילים מתפעלות ... וכמה שניסיתי להסביר לה שכל העולם רואה , זה לא עניין אותה ... לא אכפת היה לה שכל העולם ידע מה היא חושבת עלי ...
ואם אז - זה קצת הביך אותי ... היום יש לי מזכרות ענקיות ממנה בבלוג ...
המילים שלה ...
בפוסט השני , כעבור שנה - הקוראת מספר אחת שלי , כבר לא הייתה פה ...
והאמת היא שכתבתי עליה הרבה , אחרי לכתה .
היא הרשתה לי .
כמה ימים לפני שהיא עזבה אותנו , שאלתי אותה אם מותר לי לספר עליה והיא ענתה שכן .
והבלוג הזה ...
הרבה ממנו הוא בזכותה ...
היא כל-כך שמחה בו והייתה גאה בו ,
שגם כשלא היו לי אנרגיות כדי לכתוב ... המשכתי לכתוב בשבילה .
שלוש שנים זה הרבה זמן .
צריך לחגוג לו לבלוג יום הולדת ,
כי גיל שלוש הוא גיל משמעותי ...
כפי שאמרתי לאחייני הקטן שהגיע לגיל שלוש לפני כשבועיים ...
הרבה קרה פה בשלוש שנים האלה .
אפילו הפתעות כמו מייל שקיבלתי ממישהו שאני לא מכירה , שקרא את הפוסט הזה , התלהב והציע לעזור לי ...
אני לא שוכחת להגיד תודה ליגאל היקר ,
שאי שם ... לפני שלוש שנים הצליח להדביק אותי בהתלהבותו לבלוגים וחדשנות ...
אז מזל-טוב בלוג!
אני מקווה שאמשיך להנות איתך ...
ואתה תמשיך להביא לרשת את המחשבות והתחושות שלי ,
כי כעבור שלוש שנים - כבר הבנתי
שהכתיבה מביאה לי שקט לנשמה ...
לבלוג ...
הוא בן שלוש ,
וצריך להזכיר את זה , כי כשהתחלתי לכתוב - אחרי הפוסט הראשון , לא חשבתי שיהיה שני ...
והנה עברו להן שלוש שנים ,
ושנינו עדיין כאן .
הוא לא השתנה הרבה בשנים שחלפו ...
הוא נראה כמעט אותו דבר מבחינה ויזואלית , כמעט כמו ביום שהתחלתי לכתוב ...
ואמרתי לעצמי כבר כמה פעמים , שצריך לקשט אותו קצת , להוסיף לו תמונות או דברים שימשכו את העין ...
ו... אני לא עושה את זה מכל מיני סיבות . העיקרית היא שזה פשוט לא נראה לי כזה חשוב .
אני מתרכזת בכתיבה .
כשאני מסתכלת על הפוסטים שכתבתי כשמלאו לו שנה ואחר כך שנתיים ...
בפוסט הראשון - כתבתי מעין סיכום קצר , ציינתי את הקוראת מספר אחת שלי ...
שהייתה מתגאה בכל פוסט חדש - כאילו הוא רב המכר הבא ...
ואם תסתכלו בתגובות לפוסט הזה ... יש שם תגובה נלהבת שלה לכבוד יום ההולדת לבלוג , ובקשה / דרישה - לכתוב לעיתים קרובות יותר ...
היא תמיד הגיבה לי . כתבה מה שבא לה במילים מתפעלות ... וכמה שניסיתי להסביר לה שכל העולם רואה , זה לא עניין אותה ... לא אכפת היה לה שכל העולם ידע מה היא חושבת עלי ...
ואם אז - זה קצת הביך אותי ... היום יש לי מזכרות ענקיות ממנה בבלוג ...
המילים שלה ...
בפוסט השני , כעבור שנה - הקוראת מספר אחת שלי , כבר לא הייתה פה ...
והאמת היא שכתבתי עליה הרבה , אחרי לכתה .
היא הרשתה לי .
כמה ימים לפני שהיא עזבה אותנו , שאלתי אותה אם מותר לי לספר עליה והיא ענתה שכן .
והבלוג הזה ...
הרבה ממנו הוא בזכותה ...
היא כל-כך שמחה בו והייתה גאה בו ,
שגם כשלא היו לי אנרגיות כדי לכתוב ... המשכתי לכתוב בשבילה .
שלוש שנים זה הרבה זמן .
צריך לחגוג לו לבלוג יום הולדת ,
כי גיל שלוש הוא גיל משמעותי ...
כפי שאמרתי לאחייני הקטן שהגיע לגיל שלוש לפני כשבועיים ...
הרבה קרה פה בשלוש שנים האלה .
אפילו הפתעות כמו מייל שקיבלתי ממישהו שאני לא מכירה , שקרא את הפוסט הזה , התלהב והציע לעזור לי ...
אני לא שוכחת להגיד תודה ליגאל היקר ,
שאי שם ... לפני שלוש שנים הצליח להדביק אותי בהתלהבותו לבלוגים וחדשנות ...
אז מזל-טוב בלוג!
אני מקווה שאמשיך להנות איתך ...
ואתה תמשיך להביא לרשת את המחשבות והתחושות שלי ,
כי כעבור שלוש שנים - כבר הבנתי
שהכתיבה מביאה לי שקט לנשמה ...
מזל טוב לבלוג
השבמחקיונית
יונית יקרה ,
מחקתודה רבה !
אני מאוד שמחה לראות אותך פה .
סוף סוף אני מצליחה להיכנס ולהגיב!
מהרגע שפרסמתי את הפוסט אי אפשר היה להגיב .
אבל שאלתי בפורום של בלוגר והם אמרו שעם כרום אין בעיה הבעיה היא רק באינטרנט אקספלורר - וכנראה שהם צדקן :-)
שרה,
השבמחקאיזה כייף - כבר חלפו שלוש שנים...?!
לא רואים עליו, על הבלוג....נראה ממש צעיר ורענן, ומעניין!
המון הצלחה והנאה גדולה גם בהמשך,
כל טוב
יגאל
יגאל יקר ,
מחקאכן ... עברו שלוש שנים .
גם לי זה נראה לפעמים כמו חלום !
תודה רבה על התגובה !
אתה בטח יודע שלתגובות שלך יש משמעות מיוחדת לגבי . בכל זאת , אתה המורה !
היי, שרה.
השבמחקשמתי לב שאת לא מרבה לכתוב בזמן האחרון וחבל. ועוד חשבתי שסגנון הכתיבה שלך מתאים יותר לכתיבת ספרים.
אלכסיי ,
השבמחקאיזה כייף שאתה כאן !!
לא הייתי בטוחה שאתה קורא ...
בדיוק ביילע כתבה לי מייל כי היא לא הצליחה לצלוח את ממשק התגובות המעצבן הזה , ועניתי לה שהייתי רוצה לכתוב יותר , מכל מיני סיבות אני באמת כותבת פחות . אני מודה לך על המילים בעניין כתיבת ספרים . בזמן האחרון הרבה אנשים אומרים לי את זה ...
אולי אני צריכה באמת להתחיל לעשות משהו בעניין .