יום ראשון, 29 במאי 2011

אנחנו דור מצוין ...

שימו לב לשיחה ההזויה שהתנהלה היום בספריה :

שעת צהריים , עדיין שקט אצלי ...
קבוצה של מתבגרים מתפרצת בצהלות לספריה ... אני מסתכלת עליהם מהצד ....
הם מתיישבים ליד אחד השולחנות ומסתכלים בספר השיאים של גינס ...
נער: (בן 17 אני מעריכה ) : " איזה פאדיחה לבוא לספריה , אני מרגיש כמו ילד קטן" ...
אני : (שותקת בינתיים ) ...
נער : "וואו , שנים לא הייתי פה ... מה? אנשים באים לכאן"? (הוא שואל אותי) .
אני : (מתאמצת לא לצחוק) "כן , אנשים באים לכאן" ...
נער :"מה? בשביל לקרא ספרים ? גם בנים"? ...
אני : " הרבה בנים , בשביל לקרא ספרים , בשביל לעשות עבודות , בשביל להיפגש עם החבר'ה ... תבוא עוד שעה שעתיים בערך ותראה כמה אנשים יהיו פה" ...
נער : "אבל פאדיחה ... תארי לך אני יוצא למועדון , החבר'ה שואלים אותי איפה היית אתמול ... מה אני אגיד בספריה? יצחקו עלי" ...
אני : (אולי לא מבינה את הדור הזה) ... "נסה ... אולי הם ישאלו אותך איזה ספרים חדשים היו על המדפים" ...
נער : "שלא תחשבי ... אני קורא ספרים , קראתי את כל חיים ולדר וגם את מנהרת הזמן" ...
אני : (מתגלגלת מצחוק כבר ... לא מצליחה להתאפק ) ...
נער : "תגידי ... גם בנות באות לפה"?
אני : "ברור" ...
נער : "יפות"?
אני : "יפהפיות" ...
נער : "וואלה ?... תרשמי אותי , תרשמי אותי ...  אבל פאדיחה , שלא יחשבו שאני חכם מדי" ...

נו , מה אתם אומרים?

יום שני, 16 במאי 2011

יש לי הודעה חשובה לעולם ...

זאת  הודעה  ממש חשובה ...
דרמטית אפילו ...
נשברתי ...
אני כאחד  האדם ...
פתחתי  חשבון  בפייסבוק ...
לא יאומן  ,  אני לא מאמינה על עצמי ....
למרות  השקפת  עולמי -
( זאת  שחושבת  שפייסבוק  זה דבר  נוראי  ,  וכל  הציבוריות  יתר  הזאת  מפחידה אותי עד מאוד ) ...
למרות  כל  ההצהרות  שלי  השכם  והערב  -
(אני לא רוצה פייסבוק!  בשביל מה זה טוב??  מה זה החברים הוירטואליים האלו?  איזה זילות במושג חברות )....
והנה אני  מוצאת  את עצמי מקשיבה להסבר מלומד  מפיה של  בכורתי  ,  שמראה לי איך  משנים את הגדרות הפרטיות ,  מה זה לכתוב על הקיר ,  איך מאתרים חברים ...   ו... מה זה כל הפירסומות האלו???
אחרי שיכנוע  ממושך  הסכמתי להוסיף  תמונה   לפרופיל  החדש שלי ...  שזה ממש דרמטי בשבילי ...
תמונה שלי באינטרנט ...  כנראה ירדתי מהפסים  לגמרי ...  :-)
"אמא , אמא יש לך בועה"  ,   קוראת פתאום הבת שלי בהתרגשות ....  ואני לא מצליחה לזהות אם זו התרגשות אמיתית או  מעושה ....
"מה זה בועה"?   אני שואלת ....   (  בורה לגמרי בפייסבוק) ...
"מישהו שלח לך הודעה , או הציע לך חברות "...
"תראי "...אני אומרת לה  ,  "לפי הפייסבוק הזה -  אין לי בכלל חברים "....
"אה ,  בעצם נרשמתי רק לפני שניה ...  מזל ,  כבר נבהלתי .  חשבתי שאני בודדה בעולם "....
ואם אתם שואלים  איך זה ששניתי את דעתי ונרשמתי ? ....
זה מאוד פשוט ...
קודם כל לא שיניתי את דעתי ,  אני עדיין לא בעד פייסבוק ....
אלא ... שאחי הקטן  נסע לטיול אופניים במדבר  מואב  ....
הוא העלה תמונות  לפייסבוק  ,  ואני מצאתי את עצמי  מתחננת  לשתי בנותי  שיתנו לי לראות את התמונות  דרך  החשבונות שלהן ...
"אוף  אמא  תפתחי לך חשבון משלך בפייסבוק " ...
זאת התשובה שקיבלתי ...
נו ,נו ,  אז לא נותרה לי ברירה ....
נאלצתי לפתוח לי חשבון ...
אני עוד לא ממש יודעת  מי נגד מי פה , אבל אני בטוחה שאלמד מהר ....
אז מה אתם אומרים?
אפשר להציע  לכם  חברות? ...

יום רביעי, 11 במאי 2011

מה? ספרנות זה משהו שלומדים??

אז  כן... תתפלאו, אבל ספרנות  זה משהו  שלומדים ...
ולא  רק  לתואר  ראשון  יש  במקצוע  הזה  גם תואר שני ...
אני  כבר  מזמן  לא נעלבת  מהשאלה הזאת ,  התרגלתי ...
אני  גם  מודעת  לכך  שהרבה  אנשים  חושבים  שכל  אחד  יכול  לשבת  בכסא  שלי  ולהשאיל  ספרים ...
רק ש...  השאלת  ספרים ,  זה רק דבר אחד  ממכלול  העבודה שלנו .
לקטלג  ,  למפתח ,  ללמד  אנשים  לחפש  במאגרי  מידע ,  לדעת  איפה  לחפש מה  -  אלו  דברים  שלומדים אותם .
ולא כל אחד  שלמד  הסטוריה  או  תנ"ך  -  ידע  לעשות .
אני בדעה  לתת  מקום  וכבוד  לכל מקצוע ומקצוע  ולצערי...
המקצוע  שאני  בחרתי  בו -  "זוכה"  לזילות  רבה  מצד  אנשים  שלא  ממש  מבינים  מה זה  ספרנות  ומה זה מיידענות .
לפעמים  כשאני  נותנת הנחייה  לסטודנטים  שצריכים לכתוב  עבודה סמינריונית  והם מתקשים באיתור החומר  או  בבניית  העבודה ,  או  כשאני  פותרת  בעיות  טכניות במחשב - כי גם את זה למדת בעוונותי  הרבים ...
אני  תוהה  מאין  מגיעה  הזילות  הזאת ...
הרי  ספרנים  צריכים  המון  ידע  בהמון  תחומים ....
לפני  כמה  ימים  ישבה קבוצה עליזה של שמיניסטים ליד אחד המחשבים , הם  עשו  עבודה  ביחד .
דווקא  לא ביקשו  עזרה , זאת אני שהסתקרנתי  וניגשתי אליהם  לראות מה הם עושים ....
לשאלתי , הם ענו  שהם  עושים עבודה שתחשב להם יחידת  בגרות ...
ביקשתי להציץ ... 
"לא  ככה  כותבים  רשימה ביבליוגרפית ",  אני אומרת להם .  "יורידו לכם נקודות סתם" ...
אני מפנה אותם  לכללי  הציטוט של  ה - MLA  ...
הם מסתכלים עלי - בתדהמה ,  ואני מסבירה להם  שיש כללי  ציטוט ...
גם במדעי הרוח  וגם במדעי החברה ....  וכדאי  לעבוד לפי  הכללים האלו .
הם יקבלו ציון יותר טוב .

כל פעם  אחרי אירוע  שכזה ...  אני תוהה  מאין מגיעה  הזילות  במקצוע הזה ...
ולמה החלטתי  לכתוב  ולשתף  במחשבות  שלי  ?
כי בדיוק לפני  שבוע  נכנסו  לספריה  זוג צעיר  והיא  שאלה  אם אני מחפשת  ספרנית  לעבודה ...
אמרתי לה שדווקא כן , אני מחפשת  ספרנית , שיש לה תואר בספרנות ,  ואני לא מוכנה  להתפשר  ולקבל  מישהו לא מקצועי ...
והוא  שאל  בתמהון  אמיתי :  "מה???   לומדים  את זה???   לא ידעתי "...
אז כן .
לומדים  את זה .
ו ... אם  אתם  מכירים  ספרנית  מקצועית  שמחפשת  עבודה , שילחו  אותה  אלי ...