יום שישי, 15 באפריל 2011

"שמחה רבה , שמחה רבה , אביב הגיע פסח בא"...

האמת היא שצריך להודות לחברתי היקרה על הפוסט הזה ...
היא שכתבה לי את התגובה הזאת , גרמה לי להתגבר על התלבטויות רבות ולפרסם את הפוסט הזה - שבעצם לא חשבתי שאפרסם ...
כי עכשיו בזכותה אני מבינה שבכל זאת אני כנראה כן נורמלית , וזה ששבועיים אני מנקה ובוכה - זה טבעי ...
וזה שאני מרגישה חלולה מבפנים , ועכשיו לפני פסח זה יותר חזק ממקודם - זאת תגובה טבעית לכך שאמא שלי לא פה
הכל קשה לי לקראת החג הזה .
ההכנות , הנקיונות , התוכניות ...
הכל זה בלעדיה ...
חסרים לי הטלפונים אליה ...
לספר לה כל יום מה עוד ניקיתי ... מה עוד עשיתי לקראת החג .
חסר לי הפירגון האינסופי שלה , שלפעמים הייתי צריכה להגיד לה : "טוב אמא , כולם מנקים לא רק אני"...
וזה אחרי שהיא הייתה מתפעלת כשסיפרתי  לה על השיטה שאני מנקה את החריצים במקרר ...
הטירוף של  פסח בלי אמא , הוא לא אותו דבר ... אין לו את אותו הטעם ...
אבל הכי קשה ...
מה שהיה לי הכי קשה ...
זה הקניות ...
בחמש השנים האחרונות ,מאז שאמא חלתה בפעם הראשונה - הם היו באים אלינו לליל הסדר .
ונדמה לי שלפחות פעמיים או שלוש הם נשארו אצלנו כל הפסח .
ועכשיו המורכבות  הקלה...
ההורים שלי אשכנזים והאיש שלי ספרדי .
מי שמבין קצת יודע שלספרדים ואשכנזים יש מנהגים שונים בפסח , בעניין קטניות  ואוכל בכלל .
אנחנו אוכלים קטניות , אבא ואמא לא .
ובגלל שהם היו באים אלינו - נהגנו כמותם .
לכבד אותם .
אז עשינו פסח בלי קטניות  ובלי אורז - ולא קרה שום אסון ...
מה שהיה קורה בפועל , בקניות ... זה שהייתי מתקשרת לאמא שלי כל שתי דקות ושואלת :
"אמא , על הטונה אין מהדרין אבל יש בד"ץ , זה בסדר"?
"אמא , בד"ץ  הבית - יוסף" זה  מספיק טוב"?
"אמא , שתי קופסאת מיונז יספיקו"?
 ואמא הייתה צוחקת מעברו השני של הקו , על כל צילצול שלי ...
 "שוב פעם את מתקשרת? אמרתי לך - מה שתקני זה טוב "... 
אבל אני שרציתי שהכל יהיה מושלם  וכמו שהם רגילים , לא התפשרתי והייתי ממשיכה להתקשר :
"אמא , אם אני קונה חרוסת מוכנה , ולא אכין בעצמי ... זה בסדר"? ...

ככה כל הקניות ...
זה היה כאילו היא עומדת לידי  ואנחנו קונות ביחד לחג ...
וזה היה גם מצחיק וגם משעשע ...
וגם ... הייתי רגילה להתקשר ולשאול ...

והשנה?...
עשיתי את הקניות בראש מושפל , שלא יראו את הדמעות ...
רק רציתי שזה יגמר ...
עברתי ממדף למדף , לקחתי מה שצריך ...
ההרגל לבדוק את ההכשרים  נשאר , אבל לא התקשרתי  לשאול ... 

10 תגובות:

  1. סבתא ציונה מאוד חסרה,גם כשהייתה מאוד חולה היא ניהלה את העניינים ביד ברמה יעצה עצות טובות וכיוונה את ההכנות לחג כמו שרק היא יודעת,הנוכחות שלה הייתה בעלת משקל רב.
    בענייין קיטניות ושאר אוכלים, כל אחד ינהג כהבנתו.

    השבמחק
  2. פנחס, כפרה עליך.....
    יודע צדיק......,
    תגובה גדולה.....

    בכל מקרה, אמנם אצלנו לא משתגעים כל כך לנקות( אצלנו הבית נקי 365 ימים בשנה.....) אבל החג שוב נעלה את המחסור של אמא.... קשה, קשה ולא נהיה יותר קל.
    אוחתי גם שכחת להזכיר את ה ״שרויה״....

    השבמחק
  3. שני מצחיקים אתם :-) ...
    אחי - חבל שאתם לא פה איתנו בחג ...

    אמא לא פה ... אבל אנחנו כל הזמן מדברים עליה , ומזכירים אותה ומנחשים מה היא הייתה אומרת בסיטואציות שונות ...
    ולפעמים אנחנו נזכרים במילים מצחיקות שהיא הייתה אומרת - ואז אנחנו אפילו צוחקים ...
    אין לי ספק שהיא רוצה שנשמח ונצחק ...
    זה קשה לעשות את זה - אבל זה מה שהיא הייתה רוצה .

    השבמחק
  4. את נורמלית לחלוטין, ואני שמחה שהייתי ה"טריגר" לכתיבת הפוסט הזה. מאד ריגשת אותי. אני מקווה שהכתיבה הורידה אצלך קצת מהמועקה. בכל אופן, צריך להסתכל קדימה, על הילדים והמשפחה הגדולה ולשמוח שהייתה לך אמא כך כך נהדרת.
    אולי את עוד לא מוכנה לשמוע את זה, אבל בשנה הבאה זה יהיה יותר קל. אני מדברת מניסיון.
    נשיקות ממני

    השבמחק
  5. את צודקת שצריך להסתכל קדימה ...
    ואת אולי אפילו לא יודעת עד כמה ההבנה שלך עוזרת לי ...
    שיש עוד מישהו שיודע על מה אני מדברת ואיך אני מרגישה ...
    אני באמת לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה , עכשיו זה קשה לי ...
    אני מחבקת אותך בחזרה .

    השבמחק
  6. לכולנו היא חסרה..מאוד
    וכרגיל- כמו שאני תמיד אומרת לך-
    לא משנה מה תכתבי ועל מה-תכתבי זה יהיה מקסים.
    אוהבת אותך!

    השבמחק
  7. את יודעת? זו תגובה כמו של אימא ...
    אם היא הייתה פה , אלו בדיוק המילים שלה ...
    גם אני אוהבת אותך!

    השבמחק
  8. אני וסבתא דומות.. :)
    ושתינו אומרות את זה בכוונה שלמה,על הכתיבה שלך..
    שיר

    השבמחק
  9. מרכזיותה של אמא בחייך ידועה לנו הטיב, אלא שהפעם נגעת בה והבאת אותה אלינו. בטוח אני שאת שומרת על המסורת שלמדת ממנה מכל משמר. הגם שאינני כזה מכבד ומוקיר מאד את דרכך. בטוח שהבית היה מצוחצח וגרם נחת לאימך שם למעלה.
    אביחי

    השבמחק
  10. אביחי תודה !
    המילים שלך מחממות לי את הלב :-),
    אני גם מבשלת את המאכלים שלה , למרות שלא נראה לי שאני מגיעה לרמה שלה ...
    בכל זאת אוכל של אמא :-) .
    ו...כן אני מקווה שיש לה נחת ...

    השבמחק