ההספד שלי על אמא

בס"ד                                                   ה' באלול תש"ע       15.08.10

אימא יקרה שלי,
הגיע הרגע להיפרד .
הרגע הזה הגיע מוקדם מידי, הרבה יותר מדי מוקדם .
אבל ככה כנראה נגזר.
אימא - את היית אימא כל כך  טובה.
כל החיים שלך הקדשת לילדים ולנכדים.
אנחנו היינו משוש חייך.
כולנו – מושלמים בעינייך.
אוי ואבוי לו לאותו אחד – שהיה מעיז לומר מילה רעה על אחד מאיתנו.
את תמיד חשבת שאנחנו הכי טובים והכי יפים והכי חכמים.
אמא – הקפנו אותך בעשרת הימים האחרונים , לא עזבנו אותך לרגע.
טיפלנו בך במסירות , כי ככה לימדת אותנו.
ככה ראינו אותך מטפלת בסבא וכך נהגנו אף אנחנו.
אנחנו ארבעה , את טיפלת בסבא לבד.
אמא – איזו אישה חזקה היית , אצילה , עם איכויות נדירות.
עד הרגע האחרון חשבת עלינו.
אתמול בלילה רציתי לצאת לרגע לקנות לי משהו ואת אמרת "קחי צ'קים מהארנק שלי ותקני לך מה שאת צריכה"..
היית כל כך חולה ועדיין חשבת עלי...
בחודש האחרון התפללתי לריבונו של עולם לחסד אחד אחרון ...
שכשיגיע הרגע , תלכי מכאן בשלווה ובשקט .
שלא תסבלי.
וככה היה באמת .
הקב"ה שמע.
אבא ואני עמדנו לידך כשנשמת את נשימותיך האחרונות והיית כל כך שלווה.
אמא – נוחי לך בשלום על משכבך.
אנחנו נשמור על אבא.
אנחנו נהיה בסדר.
אני אוהבת אותך אמא.