ראש השנה , יום כיפור , סוכות ושמחת תורה .
תקופת החגים הבאה עלינו לטובה ...
אז יכולתי לכתוב משהו מתיפייף עם צבע לבן , נרות ושולחנות ערוכים כמו שאני רואה בכל עיתון או אתר אינטרנט שמדבר על החג . אבל בינינו ... כולנו יודעים שתקופת החגים היא מאוד מורכבת ... לא סתם מראים המחקרים שבתקופות הללו , אחוז הגירושין עולה ... שכן – יש את ההורים שלה ויש את ההורים שלו ... ו..."איפה אתם בחג השנה ?" ... מכירים את השאלה המכשילה הזאת??? אז יאללה ... בואו נדבר על זה ...
כשאחד מבני הזוג אשכנזי (אני) והשני מזרחי (הוא) , הצד המזרחי במשפחה מצפה שהבן יהיה כל החגים עם ההורים שלו והכלה החדשה תלך אחרי בעלה ...
טוב , כל מי שמכיר אותי יודע שאין סיכוי שדבר כזה יעבוד על הכלה הספציפית הזאת ...
אז לאחר שיחה קלה עם חמי היקר (שהוא באמת יקר לליבי ) הוא הבין שצריך להתחלק ... והפטנט של : חג אחד בצד שלו, וחג אחד בצד שלי עבד יופי למשך תקופה מסוימת .
אחר כך כשנולדו הבנות שלנו זה הפך להיות טיפה יותר מורכב . לי היה הכי נוח אצל אימא שלי . כשיש תינוקות – הזמן של החגים הוא יותר מורכב מחוץ לבית . ולי היה הכי נוח בבית של ההורים שלי... ואז אני מוכרחה להודות על האמת , האיש שלי זרם איתי . לא התווכח יותר מדי ... ( אולי גם בגלל שאימא שלי פינקה אותו כמו מלך ) והיינו חוגגים את מרבית החגים אצל ההורים שלי .
תאמינו לי כשאין מריבות תקופת החגים יכולה להיות אפילו נסבלת ...
אימא שלי הייתה יושבת במטבח היפה שלה , מסתכלת עלי כאילו אני פאר היצירה ולא מפסיקה להתפעל ... "איזה יופי את מכינה את הדגים"...."אימא זה רק דגים"... הייתי עונה לה . "מרק העוף שלך הרבה יותר טעים משלי"... היא הייתה אומרת , מה שבוודאות לא היה נכון , אבל איזה כייף לשמוע את זה מאימא ...
התפעלות של אימא מבת היא משהו שאין לו תחליף , ולא משנה בת כמה היא הבת ...
בסופו של דבר , כולנו רוצות שאימא תתגאה בנו ...
תקופת החגים הבאה עלינו לטובה ...
אז יכולתי לכתוב משהו מתיפייף עם צבע לבן , נרות ושולחנות ערוכים כמו שאני רואה בכל עיתון או אתר אינטרנט שמדבר על החג . אבל בינינו ... כולנו יודעים שתקופת החגים היא מאוד מורכבת ... לא סתם מראים המחקרים שבתקופות הללו , אחוז הגירושין עולה ... שכן – יש את ההורים שלה ויש את ההורים שלו ... ו..."איפה אתם בחג השנה ?" ... מכירים את השאלה המכשילה הזאת??? אז יאללה ... בואו נדבר על זה ...
כשהיינו זוג ממש צעיר , רק שנינו , שני ילדים שהתחפשו למבוגרים ...דווקא אז זה היה הכי פחות בעייתי.
חג אחד בצד שלי , חג אחד בצד שלו ונגמר הסיפור ...האמת אם להיות כנים עד הסוף , זה לא עבר כל-כך חלק בהתחלה . כשאחד מבני הזוג אשכנזי (אני) והשני מזרחי (הוא) , הצד המזרחי במשפחה מצפה שהבן יהיה כל החגים עם ההורים שלו והכלה החדשה תלך אחרי בעלה ...
טוב , כל מי שמכיר אותי יודע שאין סיכוי שדבר כזה יעבוד על הכלה הספציפית הזאת ...
אז לאחר שיחה קלה עם חמי היקר (שהוא באמת יקר לליבי ) הוא הבין שצריך להתחלק ... והפטנט של : חג אחד בצד שלו, וחג אחד בצד שלי עבד יופי למשך תקופה מסוימת .
אחר כך כשנולדו הבנות שלנו זה הפך להיות טיפה יותר מורכב . לי היה הכי נוח אצל אימא שלי . כשיש תינוקות – הזמן של החגים הוא יותר מורכב מחוץ לבית . ולי היה הכי נוח בבית של ההורים שלי... ואז אני מוכרחה להודות על האמת , האיש שלי זרם איתי . לא התווכח יותר מדי ... ( אולי גם בגלל שאימא שלי פינקה אותו כמו מלך ) והיינו חוגגים את מרבית החגים אצל ההורים שלי .
תאמינו לי כשאין מריבות תקופת החגים יכולה להיות אפילו נסבלת ...
זה עבד טוב במשך די הרבה שנים הסידור הזה . ואז ... אז אימא שלי חלתה והעולם שלי כולו התהפך ... ואז שוב השתנה הסידור שלנו ...
אני הייתי נוסעת אליה יומיים שלושה לפני ראש השנה , מבשלת ומכינה את החג אצלה וכולם היו באים . אימא שלי הייתה יושבת במטבח היפה שלה , מסתכלת עלי כאילו אני פאר היצירה ולא מפסיקה להתפעל ... "איזה יופי את מכינה את הדגים"...."אימא זה רק דגים"... הייתי עונה לה . "מרק העוף שלך הרבה יותר טעים משלי"... היא הייתה אומרת , מה שבוודאות לא היה נכון , אבל איזה כייף לשמוע את זה מאימא ...
התפעלות של אימא מבת היא משהו שאין לו תחליף , ולא משנה בת כמה היא הבת ...
בסופו של דבר , כולנו רוצות שאימא תתגאה בנו ...
ואז ... אחרי עוד תקופה שחלפה החלטנו ביחד שיהיה יותר נעים אם ההורים שלי יבואו אלינו בחגים . וגם זה עבד מצוין לעוד כמה שנים ...
ואז - לפני שנתיים , בדיוק שלושה שבועות לפני ראש השנה נפרדנו ממנה . מאימא שלי ...
אין פלא שהחג הזה עדיין קשה לי לעיכול . האמת היא שגם קודם לא הייתי חובבת גדולה של כל הטררם מסביב לחגים ... זה יותר מדי דחוס בשבילי ...
חג , שבת , חג , שבת ... לא אוהבת . ויש לי תחושה שאני לא היחידה ... אבל בלי אימא שלי , הטעם של החג טפל , מאוד טפל ...
ויש כמובן את עניין התפילות . הנוסח השונה אצל בני העדות השונות . זה למשל משהו שאף פעם לא הבנתי ... אתם חושבים שמשנה לריבונו של עולם מהו נוסח התפילה? האם יש נוסח שחביב עליו יותר ? אני חושבת שלא . אני מאמינה שמה שבאמת חשוב הוא שנהיה אנשים טובים יותר. נכבד אחד את השני , ניתן מקום גם למי ששונה מאיתנו , נקשיב , לא נתפרץ אחד לדברי השני .
להתפלל זה חשוב , לתפילה יש המון כוח – אני לא מדברת נגד התפילה אבל הנוסח פחות חשוב בעיני וזאת כמובן רק דעתי שלי , אתם מוזמנים לחלוק עלי .
טוב ... אני מוכרחה לכתוב גם כמה דברים טובים , הרי אי אפשר לכתוב טור על ראש השנה בלי טיפה אופטימיות ... אני מאוד אוהבת את המשפחתיות של החג הזה , את האורחים מסביב לשולחן שתמיד אני מנסה עליהם מתכון חדש, ואף פעם לא לומדת מהאיש שלי שאומר תמיד:"ניסויים תעשי בימים רגילים , לא בחגים ובטח לא כשיש אורחים"... אבל בדרך כלל מצליח לי כך שאין בעיה ...
אז באמת שתהיה שנה טובה לכולם . שנה של אושר ובריאות . שנה של נחת ובשורות טובות .