ראש השנה הבא עלינו לטובה ...

ראש השנה , יום כיפור , סוכות ושמחת תורה . 
תקופת החגים הבאה עלינו לטובה ... 
אז יכולתי לכתוב משהו מתיפייף  עם צבע לבן , נרות  ושולחנות ערוכים כמו שאני רואה  בכל עיתון  או אתר אינטרנט שמדבר על החג .  אבל בינינו ...  כולנו יודעים שתקופת החגים היא מאוד מורכבת ...  לא סתם מראים המחקרים שבתקופות הללו , אחוז הגירושין עולה ...  שכן – יש את ההורים שלה ויש את ההורים שלו ... ו..."איפה אתם בחג השנה ?" ...  מכירים את השאלה המכשילה הזאת???  אז  יאללה ... בואו  נדבר על זה ...

כשהיינו זוג ממש צעיר , רק שנינו , שני ילדים שהתחפשו למבוגרים ...דווקא אז זה היה הכי פחות בעייתי.

חג אחד בצד שלי , חג אחד בצד שלו  ונגמר הסיפור ...האמת  אם להיות כנים עד הסוף , זה לא עבר כל-כך חלק בהתחלה .
כשאחד מבני הזוג אשכנזי  (אני) והשני מזרחי (הוא) , הצד המזרחי במשפחה מצפה שהבן יהיה כל החגים עם ההורים שלו והכלה החדשה תלך אחרי בעלה ...
טוב , כל מי שמכיר אותי יודע שאין סיכוי שדבר כזה יעבוד על הכלה הספציפית הזאת ...
אז לאחר שיחה קלה עם חמי היקר (שהוא באמת יקר לליבי ) הוא הבין שצריך להתחלק ... והפטנט של : חג אחד בצד שלו, וחג אחד בצד שלי  עבד יופי למשך תקופה מסוימת .
אחר כך כשנולדו הבנות שלנו זה הפך להיות טיפה יותר מורכב . לי היה הכי נוח אצל אימא שלי . כשיש תינוקות – הזמן של החגים הוא יותר מורכב מחוץ לבית . ולי היה הכי נוח בבית של ההורים שלי... ואז אני מוכרחה להודות על האמת , האיש שלי זרם איתי . לא התווכח יותר מדי ... ( אולי גם בגלל שאימא שלי פינקה אותו  כמו מלך ) והיינו חוגגים את מרבית החגים אצל ההורים שלי .
תאמינו לי כשאין מריבות תקופת החגים יכולה להיות אפילו נסבלת ...

זה עבד טוב במשך די הרבה שנים הסידור הזה .  ואז ...  אז אימא שלי חלתה והעולם שלי כולו התהפך ...  ואז  שוב  השתנה הסידור שלנו ...

אני הייתי נוסעת אליה יומיים שלושה לפני ראש השנה , מבשלת ומכינה את החג אצלה וכולם היו באים .
אימא שלי הייתה יושבת במטבח היפה שלה , מסתכלת עלי כאילו אני פאר היצירה ולא מפסיקה להתפעל ... "איזה יופי את מכינה את הדגים"...."אימא זה רק דגים"... הייתי עונה לה .  "מרק העוף שלך הרבה יותר טעים משלי"...  היא הייתה אומרת , מה שבוודאות לא היה נכון , אבל איזה כייף לשמוע את זה מאימא ...
התפעלות של אימא מבת היא משהו שאין לו תחליף , ולא משנה בת כמה היא הבת ...
בסופו של דבר , כולנו רוצות שאימא תתגאה בנו ...

ואז ... אחרי עוד תקופה שחלפה החלטנו ביחד שיהיה יותר נעים אם ההורים שלי יבואו אלינו בחגים . וגם זה עבד מצוין  לעוד כמה שנים ...

ואז - לפני שנתיים , בדיוק שלושה שבועות לפני ראש השנה נפרדנו ממנה . מאימא שלי ... 

אין פלא שהחג הזה עדיין  קשה לי לעיכול . האמת היא שגם קודם לא הייתי חובבת גדולה של כל הטררם מסביב לחגים ... זה יותר מדי דחוס בשבילי ...

חג , שבת , חג , שבת ...  לא אוהבת . ויש לי תחושה שאני לא היחידה ... אבל בלי אימא שלי , הטעם של החג  טפל , מאוד טפל ...

ויש כמובן את עניין התפילות . הנוסח השונה אצל בני העדות השונות .  זה למשל משהו שאף פעם לא הבנתי ... אתם חושבים שמשנה לריבונו של עולם מהו נוסח התפילה? האם יש נוסח שחביב עליו יותר ? אני חושבת  שלא . אני מאמינה שמה שבאמת חשוב הוא   שנהיה אנשים טובים יותר. נכבד אחד את השני , ניתן מקום גם למי ששונה מאיתנו , נקשיב , לא נתפרץ אחד לדברי השני .

להתפלל זה חשוב  , לתפילה יש המון כוח – אני לא מדברת נגד התפילה  אבל הנוסח פחות חשוב בעיני  וזאת כמובן רק דעתי שלי , אתם מוזמנים לחלוק עלי .

טוב ... אני מוכרחה לכתוב גם כמה דברים טובים , הרי אי אפשר לכתוב טור על ראש השנה בלי טיפה אופטימיות ... אני מאוד אוהבת את המשפחתיות של החג הזה , את האורחים מסביב לשולחן שתמיד אני מנסה עליהם מתכון חדש, ואף פעם לא לומדת מהאיש שלי שאומר תמיד:"ניסויים תעשי בימים רגילים , לא בחגים ובטח לא כשיש אורחים"...  אבל בדרך כלל מצליח לי כך שאין בעיה ... 

אז באמת שתהיה שנה טובה לכולם .  שנה של אושר ובריאות . שנה של נחת ובשורות טובות .