זה סיפור על אהבה גדולה ,
סוערת , מטלטלת , עוצרת נשימה .
זה סיפור על אהבה גדולה
כזאת שמשאירה פרפרים בבטן
וכוכבים נוצצים בעיניים ...
זה סיפור על אהבה מתמשכת
לא נגמרת , ללא גבולות .
זה סיפור האהבה שלי .
זה סיפור על אהבה ענקית ,
שיש בה גם עליות ומורדות כמו בכל סיפור אהבה ...
הארץ שבה נולדו הורי ובה ילדתי את בנותיי ,
הארץ שלי ושל כל אחיי ואחיותיי מסביב ...
ארץ ישראל ,
היא שלנו !
אנחנו אדוני הארץ ואף אחד לא יגיד לנו מה מותר לנו פה ומה אסור ,
כי כאן ... זה שלנו !
"זה יותר טוב! תאמיני לי !" היא לא מוותרת ...
ואני ? מקשיבה לה , לוקחת את מה שהיא הציעה רק כדי להגיע הביתה ולגלות
שהיא צודקת ...
ולמרות הקשיים , והקיטורים ומה שלא תגידו ...
כאן זה שלנו!
ואין לנו מקום אחר ללכת אליו , פשוט אין !
כי ... לאן נלך ?
נחזור למזרח אירופה ?...
ממה שאני זוכרת , זה לא נגמר שם כל-כך טוב בפעם הקודמת ...
וארה"ב ? ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אמרתם ?
אתם בטח יודעים מה קרה שם אחרי פרל הארבור...
האמריקאים הכניסו את היפנים , גם אלו שהיו אזרחי ארצות הברית, אפילו אלו שנולדו שם - לגטאות ...
ומה תגידו לגבי האנטישמיות שמתפשטת בכל העולם ? ...
אז נכון שלא הכל ורוד פה ויש מקום לשיפורים
וחם וקטן וצפוף ... אבל למרות הכול זה שלנו .
אז בכל פעם שאני שומעת סביבי קיטורים ...
ואני שומעת מה לעשות . אנשים לא טוב להם ולא מספיק להם ורע להם ונדמה להם שבכל מקום אחר יהיה יותר טוב ,
אני אומרת : "כאן זה שלנו!"
אינני יודעת מה איתכם , אבל לי זה מספיק ...
* התפרסם גם במקומון :"מה נשמע" של קרית מלאכי .
סוערת , מטלטלת , עוצרת נשימה .
זה סיפור על אהבה גדולה
כזאת שמשאירה פרפרים בבטן
וכוכבים נוצצים בעיניים ...
זה סיפור על אהבה מתמשכת
לא נגמרת , ללא גבולות .
זה סיפור האהבה שלי .
זה סיפור על אהבה ענקית ,
שיש בה גם עליות ומורדות כמו בכל סיפור אהבה ...
זה סיפור האהבה שלי ,
למדינה שלי , לארץ ישראל .הארץ שלי , הקטנה , החמה , שמיום היווסדה לא היה לה רגע אחד של שקט ...
הארץ הזאת למודת המלחמות והסבל ,הארץ שבה נולדו הורי ובה ילדתי את בנותיי ,
הארץ שלי ושל כל אחיי ואחיותיי מסביב ...
ארץ ישראל ,
היא שלנו !
אנחנו אדוני הארץ ואף אחד לא יגיד לנו מה מותר לנו פה ומה אסור ,
כי כאן ... זה שלנו !
תגידו לי : באיזה מקום אחר בעולם , אני אעמוד ב"סופר" מול המדפים של חומרי הניקוי ואחפש את המוצר שאני משתמשת בו , וכשאמצא אותו לבסוף - תעצור לידי אישה זרה , תדחף לי ליד מוצר אחר ותגיד :" נסי את זה , נשמה ... תאמיני לי לא תצטערי"...
"אבל אני משתמשת בזה " , אני ממלמלת ומצביעה על המוצר שבחרתי ..."זה יותר טוב! תאמיני לי !" היא לא מוותרת ...
ואני ? מקשיבה לה , לוקחת את מה שהיא הציעה רק כדי להגיע הביתה ולגלות
שהיא צודקת ...
או , איפה עוד בעולם כשאטעה בדרך בעיר זרה , בלי שום מושג איך להגיע ליעד , אז אפתח את החלון של האוטו שלי ואשאל את הנהג לידי ברמזור איך מגיעים , והוא יענה :" סעי אחרי בובה ... אני נוסע לשם"...
זה הרי יכול לקרות רק פה , רק אצלנו , רק בארץ שלנו .ולמרות הקשיים , והקיטורים ומה שלא תגידו ...
כאן זה שלנו!
ואין לנו מקום אחר ללכת אליו , פשוט אין !
כי ... לאן נלך ?
נחזור למזרח אירופה ?...
ממה שאני זוכרת , זה לא נגמר שם כל-כך טוב בפעם הקודמת ...
וארה"ב ? ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אמרתם ?
אתם בטח יודעים מה קרה שם אחרי פרל הארבור...
האמריקאים הכניסו את היפנים , גם אלו שהיו אזרחי ארצות הברית, אפילו אלו שנולדו שם - לגטאות ...
ומה תגידו לגבי האנטישמיות שמתפשטת בכל העולם ? ...
אז נכון שלא הכל ורוד פה ויש מקום לשיפורים
וחם וקטן וצפוף ... אבל למרות הכול זה שלנו .
אז בכל פעם שאני שומעת סביבי קיטורים ...
ואני שומעת מה לעשות . אנשים לא טוב להם ולא מספיק להם ורע להם ונדמה להם שבכל מקום אחר יהיה יותר טוב ,
אני אומרת : "כאן זה שלנו!"
אינני יודעת מה איתכם , אבל לי זה מספיק ...
* התפרסם גם במקומון :"מה נשמע" של קרית מלאכי .
אני מבינה את אלה שמקטרים. יש דברים שלא ניתן להתעלם מהם כמו יוקר המחיה, במיוחד סעיף הדיור שגוזל נתח גדול מאוד מההכנסה החודשית, ומהווה דבר בלתי ניתן להשגה עבור שכבות מסויימות באוכלוסיה.
השבמחקאני מסכימה איתך יונית . יש דברים פה שראוי לשפר . כתבתי את הפוסט הזה - אחרי שהיינו בחתונה ומישהו בשולחן שלנו לא הפסיק לקטר על המדינה .
מחקרציתי להזכיר לנו שהטוב פה - עולה על הרע .
ושהכי טוב שזה שלנו! יש אנשים שקצת שכחו את זה ...
אני מבינה את יונית, מזדהה איתך שרה, וחושבת שהמדינה שלנו איננה רק "ברירת מחדל". יש כאן כל כך הרבה דברים טובים: אנשים, מזג-אויר, חכמה סביבתית וחברתית, ולרבים מאתנו החיים כאן לא כל כך קשים, רק רצוי שכך יהיה לכולם!!!
השבמחקאין לנו ארץ אחרת ומין הראוי שקברניטיה, יהיו אשר יהיו, ישנו גישה, יסתכלו עלינו בגובה העיניים ויעשו שיהיה כאן יותר טוב.
הקטע הזה ראוי לפרסום ברדיוס הרבה יותר רחב מהבלוג שלך או (עם כל הכבוד) במקומון של קרית מלאכי!
אילנה יקרה ,
מחקתודה על המילים החמות .
את צודקת וגם יונית צודקת .
אבל הכי חשוב זה שאין לנו ארץ אחרת וחשוב שנזכור את זה .
אני אשים קישור גם בפייסבוק שלי .
פוסט מקסים ויפהפה!
השבמחקברור לך שאני מסכימה עם כל מילה :)
שיר
מאוד יפה אמא. כל הכבוד.
השבמחקתמר.
בנות מקסימות שלי ,
השבמחקתודה רבה לכן !
שרה,
השבמחקראי באיזה מקום אנחנו במדד האושר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4213601,00.html
חג שמח
ירדנה
ידעתי שהמצב שלנו טוב !
מחקטוב שיש מחקרים שתומכים במה שאני חושבת כבר הרבה זמן !
תודה רבה ירדנה , אני שמחה שאת פה!
שרה כהן, הספרנית מקרית גת, מלח הארץ
השבמחקאביחי יקירי ,
מחקאני ממרכז שפירא ...
קרית גת זה קצת דרומה מפה :-) .
תודה על המילים :-)...
Ohti,
השבמחקWhen I started to read it - I thought we may have a marriage soon... I agree with you in many of the items. But after living out of Israel for many years - You see that things can be so much better. I know its not easy to hear but life in Israel are very hard in any preservative like education, making a living, Evan Driving
אבל זה שלנו !!! זה מה שאתה לא מפנים . בכל מקום אחר בעולם אנחנו אורחים ולא תמיד רצויים . זה שלנו עם הטוב ועם הרע !
מחקשלנו !