הכנס השנה התקיים ברמת רחל .
התחיל בכך שבכלל לא היה לי חשק לנסוע ...
הסיבה ברורה ...
המשיך בדיון המשפחתי הקבוע ...
כשזה מגיע למקום שבחיים לא נסעתי אליו , החצי שלי חושש שאני לא אסתדר ...
הוא: "כדאי לך לנסוע בתחבורה ציבורית"...
אני :"מתי בפעם האחרונה אתה נסעת בתחבורה ציבורית??? תזכיר לי "...
והסתיים בכך שכמובן נסעתי עם האוטו שלי ...
כמובן שטעיתי בדרך ... (זה הג'י פי אס אשם ) ,
וכמובן שהסתדרתי והגעתי בשלום ...
כמה אני אוהבת לפגוש את חברי חברותי מנהלות ומנהלי הספריות מכל רחבי הארץ .
הרבה אנשים ...
ביום יום אני כל-כך לבד בעבודה שלי ...
ולעיתים כשאני מתמודדת עם בעיה מקצועית ואין לי עם מי להתלבט ... אני שולחת מייל לירדנה ...חברתי הכל כך חכמה ואני יודעת שעוד רגע , אני אקבל מייל עם תשובה מפורטת , הצעות ודוגמאות למה אני צריכה לעשות ...
כי הרי ידוע הוא שספרנים הם עם שעוזר ומפרגן אחד לשני .
לכן , אני תמיד שמחה לפגוש את כולם .
המלון מקסים , החדרים יפים , הנוף משגע .
ירושלים מסביב , וגם בית לחם וקבר רחל ממש קרוב ...
אסור לגלות , אבל ארבע חברות לקחו יוזמה ובוקר אחד נסעו לקבר רחל ...
שתיים אחרות נסעו לכותל ...
ממה ששמעתי היו עוד אנשים שבין לבין טיילו להם בירושלים ...
ההרצאות היו חשובות . חלקן היו ממש מעניינות , חלקן פחות .
אני התחברתי מאוד להרצאתו של עופר בן דור : "הבלתי אפשרי - מאוד אפשרי" .
עופר סיפר גם על עצמו וגם על עמותת "אתגרים" .
עמותת אתגרים עוזרת לקדם נכים ומוגבלים בעזרת ספורט אתגרי .
עופר הוא איש מלא עוצמה וכוח פנימי אשר בהשראתה של אימו , אשר שכלה את אחיו הגדול במלחמת יום הכיפורים ובגיל ארבעים וארבע החליטה להביא עוד חיים לעולם , החליט שבשבילו אין דבר שהוא בלתי אפשרי .
עופר התחבר לבחור אתיופי עיוור בזה נבבה אשר חלם לרוץ מרתון .
הסיפור הוא ארוך ומרגש , אני לא אספר פה את כולו ... אבל אחרי המון אימונים ומאות אלפי ק"מ שעופר ובנו גיא רצו עם בזה , כשידיהם מחוברות ברצועה מגומי - הצליח בזה לרוץ במרתון בביג'ין ולסיים אותו חמישי בעולם .
אחרי המרתון סיפר בזה לעופר על חלומו להגיע לאוורסט ...
אני - בשלב הזה של הסיפור כבר לא נשמתי ... ומיותר לציין את הדמעות שחנקו אותי ... מזל שהיה חושך ואף אחד לא ראה ...
הוא הגיע , הבחור ... לאוורסט כמובן , בעזרת עופר וגיא ועוד מתנדבים מעמותת "אתגרים" ...
עוד הרצאה חשובה הייתה היכרות עם האתר : "כל זכות" - אשר מרכז המון מידע בנושאים של הזכויות של כולנו .
ביום השני לכנס הייתה הרצאה מדהימה של ד"ר יניב לויתן , "השפעות הטכנולוגיה על החברה" .
יניב טוען שאנחנו כבר לא צריכים מחשבים ולפטופים ... כל מה שאנחנו זקוקים לו נמצא בתוך הסמארטפון ...
כל ההרצאה ישבתי וחייכתי לעצמי בשקט ...
חלק ניכר מהדברים שיניב אמר , אני היכרתי , מכיוון שלמדתי את הדברים אצל מורה מצוין - שכבר לפני שנתיים אמר דברים דומים ... על רשתות חברתיות , איך לרתום את המדיה החדשה לטובתינו כדי להישאר רלוונטיים , איך הספריות אמורות לתת שירותים חדשים בתוך העידן של הטכנולוגיה המתקדמת .
מרתק .
בערב נסענו למוזיאון ישראל .
מרגש אותי כל פעם מחדש להיות במוזיאון הזה , ולא משנה כמה פעמים כבר ביקרתי בו .
ראינו ממש מעט ממה שיש למוזיאון להציע ...
אבל כל מה שראינו היה יפהפה .
גם בתערוכה המודרנית . וגם בתערוכה של לבצע דברים לפי הוראות .
ביום האחרון שמענו את גיא יריב - שהעביר לנו הרצאה מרתקת , על איך לבנות טיעון ואיך להשמע יותר מעמיקים ומשכנעים ואף להפוך להיות כאלה ...
אבל הדבר הכי טוב בכנסים האלו ,דבר שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים - זאת הלמידה מהקולגות ...
השיחות מסביב לשולחן בזמן ארוחת הבוקר או הצהריים או הערב , השיחות אל תוך הלילה , העצות שקיבלתי ואולי גם נתתי , התובנות שלקחתי , אני אוהבת לשמוע מה עושים במקומות אחרים , מנחם אותי לדעת שהבעיות שלי , הן לא רק שלי ...
היה ממש טוב .
אני שמחה שהשתתפתי .
ניפגש בכנס ספרנים , במרץ?
התחיל בכך שבכלל לא היה לי חשק לנסוע ...
הסיבה ברורה ...
המשיך בדיון המשפחתי הקבוע ...
כשזה מגיע למקום שבחיים לא נסעתי אליו , החצי שלי חושש שאני לא אסתדר ...
הוא: "כדאי לך לנסוע בתחבורה ציבורית"...
אני :"מתי בפעם האחרונה אתה נסעת בתחבורה ציבורית??? תזכיר לי "...
והסתיים בכך שכמובן נסעתי עם האוטו שלי ...
כמובן שטעיתי בדרך ... (זה הג'י פי אס אשם ) ,
וכמובן שהסתדרתי והגעתי בשלום ...
כמה אני אוהבת לפגוש את חברי חברותי מנהלות ומנהלי הספריות מכל רחבי הארץ .
הרבה אנשים ...
ביום יום אני כל-כך לבד בעבודה שלי ...
ולעיתים כשאני מתמודדת עם בעיה מקצועית ואין לי עם מי להתלבט ... אני שולחת מייל לירדנה ...חברתי הכל כך חכמה ואני יודעת שעוד רגע , אני אקבל מייל עם תשובה מפורטת , הצעות ודוגמאות למה אני צריכה לעשות ...
כי הרי ידוע הוא שספרנים הם עם שעוזר ומפרגן אחד לשני .
לכן , אני תמיד שמחה לפגוש את כולם .
המלון מקסים , החדרים יפים , הנוף משגע .
ירושלים מסביב , וגם בית לחם וקבר רחל ממש קרוב ...
אסור לגלות , אבל ארבע חברות לקחו יוזמה ובוקר אחד נסעו לקבר רחל ...
שתיים אחרות נסעו לכותל ...
ממה ששמעתי היו עוד אנשים שבין לבין טיילו להם בירושלים ...
ההרצאות היו חשובות . חלקן היו ממש מעניינות , חלקן פחות .
אני התחברתי מאוד להרצאתו של עופר בן דור : "הבלתי אפשרי - מאוד אפשרי" .
עופר סיפר גם על עצמו וגם על עמותת "אתגרים" .
עמותת אתגרים עוזרת לקדם נכים ומוגבלים בעזרת ספורט אתגרי .
עופר הוא איש מלא עוצמה וכוח פנימי אשר בהשראתה של אימו , אשר שכלה את אחיו הגדול במלחמת יום הכיפורים ובגיל ארבעים וארבע החליטה להביא עוד חיים לעולם , החליט שבשבילו אין דבר שהוא בלתי אפשרי .
עופר התחבר לבחור אתיופי עיוור בזה נבבה אשר חלם לרוץ מרתון .
הסיפור הוא ארוך ומרגש , אני לא אספר פה את כולו ... אבל אחרי המון אימונים ומאות אלפי ק"מ שעופר ובנו גיא רצו עם בזה , כשידיהם מחוברות ברצועה מגומי - הצליח בזה לרוץ במרתון בביג'ין ולסיים אותו חמישי בעולם .
אחרי המרתון סיפר בזה לעופר על חלומו להגיע לאוורסט ...
אני - בשלב הזה של הסיפור כבר לא נשמתי ... ומיותר לציין את הדמעות שחנקו אותי ... מזל שהיה חושך ואף אחד לא ראה ...
הוא הגיע , הבחור ... לאוורסט כמובן , בעזרת עופר וגיא ועוד מתנדבים מעמותת "אתגרים" ...
עוד הרצאה חשובה הייתה היכרות עם האתר : "כל זכות" - אשר מרכז המון מידע בנושאים של הזכויות של כולנו .
ביום השני לכנס הייתה הרצאה מדהימה של ד"ר יניב לויתן , "השפעות הטכנולוגיה על החברה" .
יניב טוען שאנחנו כבר לא צריכים מחשבים ולפטופים ... כל מה שאנחנו זקוקים לו נמצא בתוך הסמארטפון ...
כל ההרצאה ישבתי וחייכתי לעצמי בשקט ...
חלק ניכר מהדברים שיניב אמר , אני היכרתי , מכיוון שלמדתי את הדברים אצל מורה מצוין - שכבר לפני שנתיים אמר דברים דומים ... על רשתות חברתיות , איך לרתום את המדיה החדשה לטובתינו כדי להישאר רלוונטיים , איך הספריות אמורות לתת שירותים חדשים בתוך העידן של הטכנולוגיה המתקדמת .
מרתק .
בערב נסענו למוזיאון ישראל .
מרגש אותי כל פעם מחדש להיות במוזיאון הזה , ולא משנה כמה פעמים כבר ביקרתי בו .
ראינו ממש מעט ממה שיש למוזיאון להציע ...
אבל כל מה שראינו היה יפהפה .
גם בתערוכה המודרנית . וגם בתערוכה של לבצע דברים לפי הוראות .
ביום האחרון שמענו את גיא יריב - שהעביר לנו הרצאה מרתקת , על איך לבנות טיעון ואיך להשמע יותר מעמיקים ומשכנעים ואף להפוך להיות כאלה ...
אבל הדבר הכי טוב בכנסים האלו ,דבר שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים - זאת הלמידה מהקולגות ...
השיחות מסביב לשולחן בזמן ארוחת הבוקר או הצהריים או הערב , השיחות אל תוך הלילה , העצות שקיבלתי ואולי גם נתתי , התובנות שלקחתי , אני אוהבת לשמוע מה עושים במקומות אחרים , מנחם אותי לדעת שהבעיות שלי , הן לא רק שלי ...
היה ממש טוב .
אני שמחה שהשתתפתי .
ניפגש בכנס ספרנים , במרץ?
נהדר.
השבמחקכאילו שהייתי בעצמי בכנס, איזה כייף לקרוא. (וכמובן תודה על האזכור...).
אגב, מתי ספרנוספירה 2...?!
גם אני הייתי השבוע בירושלים.
השבמחקביקרתי בכותל וביד ושם.
הי יגאל ,
השבמחקדווקא הזכרנו את הספרנוספרה ... ודיברנו עליך .
אלו מאיתנו שהיו תלמידותיך :-) ...
יונית ,
השבמחקכנראה שהרבה אנשים בכנס שלנו נסעו לכותל .
רק אני לא פספסתי אף הרצאה :-) ...
אני שמחה שהיה לך כנס מוצלח ושנהנית בירושלים. לא היה לי מושג שאמור להתקיים כנס כזה.
השבמחקרגע, רגע, אני רוצה להבין משהו.
את היית בירושלים כמה ימים ולא יצרת איתי קשר?!!!
אפילו לא טלפון! טוב, עכשיו נעלבתי, אבל באמת.
הפוסט מעניין מאד אך גם אני כמו המגיבה הקודמת מאוכזב ומאותה סיבה...
השבמחקביילע יקירתי ,
השבמחקא - כל שנה באזור נובמבר מתקיים כנס מנהלי ספריות באיזה מקום בארץ .
ב - את ממש צודקת . איך לא חשבתי על זה???
ג - אל תעלבי , אני עדיין לא מאופסת על עצמי בגלל כל הדברים שעברתי ושאני עדיין עוברת ...
ד - זה לא תירוץ ... הייתי צריכה להתקשר ...
אביחי היקר ,
השבמחקלחזור על התגובה שכתבתי לביילע?
מוטב שלא ...
אני מבטיחה להתקשר בפעם הבאה שאני באזור ...
אישתי היקרה ,את כותבת{כרגיל}ניפלא.
השבמחקשכחת לציין באוטו של מי נסעת לירושלים.
מלא אהבה
מה רצית?
השבמחקשאני אספר לכולם איך הפחדת אותי למוות שהרובוטי מידרדר בעליות???
אז לקחתי את האוטו שלך ...
:-)
שרה, זה בסדר, תקחי את האכזבה שלי כמחמאה.
השבמחקתרגישי טוב ושבוע טוב
נו אז מתי ספרנוספירה 2?
השבמחקנראה לי שצריך לדבר עם אילנה וביילע ...
השבמחקהן היו המנוע מאחורי זה , לא?
אבל לא ביום שישי ... שבת נכנסת מוקדם ...
איפה סמדי..?
השבמחקאם אינני טועה היא הבטיטחה כינוס בספרייה המדהימה שלה, + צימר וג'קוזי...
נכון? או שהדמיון שלי התפרע?
נכון ...
השבמחקסמדי אמרה משהו כזה ...
איפה היא באמת ??? :-) ...