"ושוב נצאה אל הדרך"...

חופש  גדול ...
קיץ , ים , בריכה , בילויים  ...
אני לא ממש בראש של בילויים .
הסיבה ידועה ...
ובכל זאת  ... החלטנו לנסוע  לחו"ל .
במתכונת קצת שונה מהפעמים הקודמות .
החלטנו לנסוע בטיול מאורגן .  אין לי כוחות לקחת מפות ולהתחיל להכין טיול .  בא לי שמישהו אחר יעשה את זה .
אחי הקטן ואישתו ביקשו להצטרף אלינו . שיכנענו גם את אבא שיבוא .
לאן ניסע?
כבר מזמן רציתי לבקר בפראג .
שיטוט קצר באינטרנט  מוביל אותי לטיול מאורגן  של חברת :"השטיח המעופף"  (שאחזור לספר עליה בהמשך)... 
פראג , וינה , בודפשט .
יאללה  , מתאים לי .תאריכים טובים , אמצע אוגוסט מעולה .
אנחנו סוגרים הכל בטלפון , גם אחי ואישתו וגם אבא ...
זה טיול  שכולל ארוחות בוקר (המדריך דואג למצרכים ולחם מהארץ , ירקות הוא קונה שם) ,  וביקור במסעדות מקומיות כשרות .
סבבה .
זה לא אומר שלא לקחנו אוכל מכאן ...
מה שבטוח ...
יום  שני , אמצע  באוגוסט  ,שתיים עשרה בלילה ...
אנחנו מחנים את האוטו שלנו בחניון לטווח ארוך ...
מגיעים  לטרמינל ....
פוגשים את אחי ואישתו ...
תקלה ראשונה ...  אבא מתבלבל ומחנה את רכבו בחניון לטווח קצר , במקום בחניון לטווח ארוך ...
זה מכניס אותי ללחץ אחרי שאני מחשבת כמה הוא יצטרך לשלם כשנחזור ...
אני שולחת אותו עם אחי  , לתקן את הטעות ולשים את האוטו בחניון לטווח ארוך ...  אלא שאז מתברר שהחניה בתפוסה מלאה , ומחזירים אותם לחניון לטווח קצר ...
יופי ...
התגברנו על התקלות .
נפרדנו מהמזוודות ....
ויאללה לדיוטי פרי...
טוב , לא בדיוק ...
אני לא במצב רוח לדיוטי פרי .
דווקא כולם הולכים , חוץ ממני .
אני יושבת  בבית הקפה מול הדיוטי ...שקועה במחשבות ...  נזכרת בכל הפעמים שהייתי פה , עם אחותי , עם אמא ... 
נזכרת איך אמא  הייתה קונה בלי הפסקה ...  לנו , לנכדים ולנכדות שלה ...
משום מה הדיוטי פרי  מאבד מהאטרקטיביות שלו בלעדיה ...
לא בא לי לקנות ...
עודי שקועה בעצמי ...  מתקרבים שני גברים ושתי נשים לשולחן שאני יושבת בו לבדי ...
כל שאר השולחנות תפוסים ...
"אפשר לשבת כאן"?  הם שואלים .
"שבו" ...  אני בקושי עונה להם ...
והם מתיישבים ...
עכשיו כשאני כותבת את השורות האלו , אני מחייכת לעצמי ...  כי מה שקרה אחר כך עם  החבר'ה  שהצטרפו אלי לשולחן ... לא יכולתי לדעת  באותם רגעים שישבתי  מכונסת בעצמי ... 
מחכה להתרגשות  מהנסיעה  שתגיע כבר ... ולשווא ...
אז ישבתי שם ... 
ליד השולחן  ,
עם אנשים שאני לא מכירה ...
וכנראה שהייתי לא ממש נחמדה ...
ואז  אבא חזר מהדיוטי  וגם האיש שלי ...
והזוגות  שאלו :"לאן אתם נוסעים?" ...
והאיש שלי ענה :" לפראג"...
והם אמרו : "גם אנחנו "...
והשאר ... (כמו שאומרים ) עוד יסופר  בתולדות ישראל ...
כי מה שקרה אחר כך ...
אפילו אני לא יכולתי לדעת ...
יאללה ...
עולים למטוס ...

המשך  יבוא ...