כשרק פתחתי אותו ויגאל שאל :"איך את רוצה לקרא לו?" זה השם הראשון שקפץ לי לראש .
"אחר-כך את יכולה לשנות" , הוסיף יגאל ואמר , אבל לי קצת קשה לעשות שינויים בבלוג (בינתיים)וגם ... קצת נקשרתי לשם - אז הוא נשאר .
סיפורים יש פה , ספרים קצת פחות ...
אז אולי בגלל שזה שבוע הספר עכשיו , חשבתי לי : למה לא להמליץ על ספר שהשאיר בי רושם עמוק?
למעשה , יש הרבה ספרים כאלה , אבל אני בחרתי דווקא בספר חדש חדש שרק יצא לאור .
ספרה החדש של הסופרת המוכשרת מירי רוזובסקי .
ספר שקראתי בשבת האחרונה ובגללו (ואולי בזכותו...) , לא קראתי עיתונים , לא יצאתי לטייל , לא פגשתי חברים , רק קראתי וקראתי וקראתי ...
"פעם בחיים" - מספר את סיפורה הכאוב של משפחה אחת .
אב , אם , שני ילדים וגם סבא וסבתא .
יום אחד מחליט האב לעזוב את משפחתו לטובת אישה אחרת בבואנוס איירס .
הספר מתאר גם את ילדותו הלא פשוטה של האב , שבעקבותיה התעצב אופיו כפי שהוא .
(כמו שכולנו בעצם , הופכים למבוגרים שמושפעים מחוויות ילדותם) .
הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט : של האב , חומי . של הבת , תמר . ושל הבן , ערן .
סיפור עצוב ומטלטל . הסופרת משתמשת בלשון מתנגנת ונעימה עד כדי כך , שכשאני קראתי את הספר היה נדמה לי שאני שומעת מוסיקה טובה ברקע כל הזמן ...
"פעם בחיים" - הוא סיפור חייו המוחמצים של חומי , שאולי - בערוב ימיו ניתנה לו הזדמנות לתקן , אך הוא לא בטוח מצליח ...
זהו סיפורם של שני ילדים שגדלו והפכו לאנשים צעירים - אשר כל חייהם מושפעים מעזיבתו של האב .
ספר עצוב ונוגע .
אך כמו שאני אומרת לקוראים שלי , כשאני ממליצה להם על ספר עצוב :
"גם החיים האמיתיים עצובים לפעמים"...
