שבת בבוקר , אני יושבת בגינה עם חברה ... בשמש. שקט , ציפורים , דשא... שיחת בנות .
פתאום מתקרבת אלינו אחת מחברות הישוב .
"תודה"! היא פונה אלי בחיוך גדול .
"תודה"? אני תוהה , חוץ מלשתות קפה עם עוגה אני לא זוכרת שעשיתי משהו טוב היום ...
"על יום חמישי" - היא ממשיכה . "הבן שלי"...
ואני כמובן נזכרת בילד החמוד שעשה עבודה בספריה ופתאום נתקע לו המחשב ואז הסתבר לי שהוא לא שמר את העבודה ...
קודם כל , הצלחתי "להציל" את העבודה , אח"כ לימדתי אותו שדבר ראשון כשפותחים קובץ word - שומרים אותו . בסוף עוד עבדנו יחד על העיצוב , יצאה עבודה יפה .
והיא ממשיכה: "את צריכה לדעת את זה , הוא היה כל-כך מרוצה כשחזר הבייתה שהייתי מוכרחה לומר לך "...
"אחלה" - אני עונה לה .
עוד היא מתרחקת , מתקרב אלינו עוד חבר מהישוב .
"תודה"! הוא מחייך אלי .
"תודה"? אני שואלת בלחש ...
"טוב , זה בגלל שהם מאוד ישנים ולא בכל הספריות שומרים ספרים כאלו ישנים" , אני כמעט מתנצלת בפני חברתי - שמתחילה להביט בי במבט קצת מוזר ...
כשאני רואה את האדם השלישי מתקרב אלינו ... אני רגועה . הוא לא יגיד כלום .
"תודה למפרע" - הוא אומר לי והולך...
חברתי מרימה גבה ... " תסבירי " היא אומרת לי ...
"יש לו בעיה במחשב בבית , אמרתי שאני אקפוץ בערב להעיף מבט"...
אבל חבר'ה בחייכם ... שבת היום ... הספריה סגורה ...
הי שרה,
השבמחקתגידי, אין לך מה לעשות ביום העצמאות? את שוב ליד המחשב בשביל לכתוב את הפוסט הזה?
מכל מקום, שיהייה לך חג שמח וכל הכבוד לשירות שאת נותנת בספרייתך!
הי מירה ,
השבמחקמודה שהצחקת אותי ...
לפעמים אני נסחפת , אפילו ביום העצמאות ...
שרה-לה יקרה שלי!
השבמחקכבר פעם שלישית שאני מנסה לכתוב תגובה וזה לא מצליח לי אני מקווה שעכשיו זה כן יתפוס.
אז ככה אין עליך בכשרון ואני ממש לא משוחדת כמו שאת תמיד אומרת!!
כשרונית, חכמה ,יפה ,טובה, גומלת חסדים,וכו' וכו'
והעיקר שאת שלי!!!
אוהבת אותך
אמא