ושוב הכנס הארצי שלנו .
כמו לפני שנה וכמו לפני שנתיים - במלון כפר המכביה .
כנס מולטידע חוגג שלושים שנה , שזה מרשים , תודו ...
שלושים שנה של כנסים ...
אולי כדאי שנספר את זה למי שהספיד את מקצוע הספרנות ... והיה אחד כזה בכנס , אחד המרצים ... אבל בל נקדים את המאוחר ,
זה שדיבר סרה במקצוע שלי - יקבל את התשובות בתורו ...
הבוקר התחיל בתערוכה מרשימה של הספקים שלנו , איזה כייף לפגוש את כולם ! יש תחושה חגיגית באויר .
ולפגוש כמובן את חבריי וחברותי , הספרנים והספרניות - זה תמיד מחמם לי את הלב .
אחר כך היו ברכות , תודות ונאומים ...
קצת יותר מדי לטעמי , אבל זהו טיבם של כנסים . חייבים להודות לכולם , ולהזכיר את כל העושים במלאכה .
הספריה הציבורית של זכרון יעקב - קיבלה את פרס הספריה המצטיינת , מה שהיה מרגש מאוד .
ראש המועצה של זיכרון יעקב , שנכח באירוע חלק מחמאות רבות למנהלת הספריה , אורלי אבני .
שתי ספרניות זכו בפרס ספרנית השנה .
אילנה שקולניק מנהריה ואירית ארבל מראשון לציון .
לשתיהן מגיע ! שתי נשים מרשימות ורבות פעלים אשר מרימות את קרנו של המקצוע שלנו .
ולהרצאות ...
הדובר הראשון היה הסופר המוכשר והמרשים אשכול נבו .
עם הקול הרדיופוני והמראה שלו ... לדעתי הוא היה יכול להיות שחקן ממש לא רע , אבל ניחה גם בתור סופר הוא מוצלח ...
הוא סיפר על תהליך הכתיבה של נוילנד ועל הקשר המעניין של הספר למחאה החברתית .
אין ספק שהיה מעניין . אפשר להסכים איתו , אפשר לא להסכים איתו , אבל לדבר הוא יודע ...
פרופסור גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה דיבר איתנו על:
הצד האפל של הרשת - טרור באינטרנט ... מה שהיה מפחיד ומלחיץ ומדאיג .
מסתבר שיש אלפי אתרים של טרוריסטים באינטרנט .אם פעם הם היו נלחמים בנו רק בעזרת רובים , היום נוסף לכך יש להם גם לפטופים ומערכות ממוחשבות מתוחכמות ... הם מחוברים לרשתות חברתיות , ליוטיוב , לפייסבוק - מגייסים לשורותיהם עוד טרוריסטים , משתמשים ברשת להפיץ שינאה נגדנו ...
והכי מפחיד היה לראות איך הם פונים לקהל של ילדים רכים ומחנכים אותם לשינאה ואלימות בעזרת הגיבורים של וולט דיסני ...
גל מור , שהוא עורך ראשי באתר : חורים ברשת , אתר מצוין בענייני לטכנולוגיה , דיבר על :
האם רשתות חברתיות מקדמות צדק חברתי .
אין ספק שלרשת החברתית יש כוח , אבל זה לא מספיק .
צריך שיהיה גם אדם עם חזון ואישיות מאחורי הרעיון שמפריחים לרשת ...
העיתונאי דרור פויר - דיבר על הנאומים שכתב לאנשי המהפכה החברתית .
דרור הוא עיתונאי מוכשר . אני בשלב הזה כבר התעייפתי מלשמוע על המחאה החברתית והמהפכה החברתית .
אותי למשל היה יותר מעניין אם הוא היה מדבר על הכתיבה העיתונאית ולא על הצד של כותב נאומים ...
במושב שאחרי ארוחת הצהריים , דיברו על ספרים דיגיטליים , לדעתי כאן , בישראל זה עוד לא תפס .
בארה"ב - כנראה זה עובד יותר טוב .
והנה אנחנו מגיעים למרצה שהרגיז אותי ברמה שיצא לי עשן מהאוזניים ...
עומד על הבמה ד"ר אשר עידן מאוניברסיטת בר אילן ומדבר על עתיד הספרים בעולם הרשתות החברתיות והטבלטים ...
לדעתו ... הספר מתפרק ...
לדעתו ... כל מקצוע שהמשכורת בו יורדת ייעלם (ספרנות)
לדעתו ... קריאה בספר היא שטחית וקריאה בגוגל היא מעמיקה ....
הוא מחנך את הסטודנטים שלו לקרא כמה שפחות ....
תגידו לי : אולם מלא במאתיים חמישים ספרנים ( לא יודעת כמה היו שם , אני מנחשת) וכולם שתקו???
היו כמה התקוממויות , אבל לא משהו דרמטי ...
הוא דיבר על עוד דברים .
דברים חשובים כמו חוכמת ההמונים ... אבל אותי הוא איבד .
אני הרגשתי שמזלזלים בי ...
הספר המודפס לא רלוונטי?
הרי מחקרים מוכיחים שילדים קוראים , הם יותר אינטליגנטים , הציונים שלהם גבוהים יותר , ההבנה שלהם את העולם טובה יותר מילדים שאינם קוראים ... והוא מביא לי את גוגל????
הוא טען שגוגל טוב יותר מכל ספר ...
מה אתם אומרים? לא מרגיז??
והוא סיכם את השיחה בכך שאנחנו (ההורים / ספרנים) עגלונים ... שרודפים אחרי מטוסי סילון (הילדים שלנו) , ואיחל לנו בהצלחה במרדף ...
לא הצחיק אותי .
אנחנו הספרנים , למקרה שהוא לא יודע ... אלופים בטכנולוגיה , אנחנו מכירים את כל הג'דטים שהילדים שלנו משחקים בהם ... לילדים יש אולי יותר זריזות ידיים , אבל אין להם את העומק והנסיון שלנו יש .
בקיצור יצאתי עצבנית מהיום הראשון ...
היום השני התחיל באופן מאוד כייפי .
פרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים .
השנה מתחלקות בפרס שתי סופרות ילדים מוכשרות . הסופרת דורית אורגד על סיפרה קלקידן , המספר את סיפורו של נער אתיופי המתמודד בהצלחה עם חיים לא פשוטים .
והסופרת אורנה בורדמן על סיפרה המקסים : "מלכה בעל כורחה" , אשר מביא פרשיה הסטורית מרתקת מתקופת גלות בבל .
פרופסור קרין נחום הרצתה על המאגר הביומטרי : סיכוי או סיכון ? ...
אני , רק מלשמוע את צמד המילים : "מאגר ביומטרי" - חוטפת חלחלה בכל הגוף ...
קרין הסבירה את עמדתה המתנגדת כמובן למאגר זה , והראתה את הסיכונים של כריכת תעודת זהות חכמה עם מאגר ביומטרי .
אחרי ששמעתי את כל הסכנות (לא שלא ידעתי אותן קודם) ... חשבתי לעצמי שבעצם כשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו מזוהים ע"י טביעות האצבע שלנו ... רק שבניגוד למאגר הזה שהממשלה רוצה לכפות עלינו , את הזיהוי בשדה התעופה - אנחנו בחרנו לעשות באופן חופשי .
וזה הבדל מאוד גדול .
הפסיכולוג הקליני עידן עמיאל מבית חולים שניידר דיבר על
סמכות חדשה - התמודדות של ההורים עם "ילידים דיגיטליים" ...
ההגדרה :"ילידים דיגיטליים" ... הצחיקה אותי ברמות . הוא נתן הרצאה מרתקת ומעניינית על התמודדיות של הורים עם ילדיהם בעידן הדיגיטלי ... הילדים נולדו בעידן הזה , ואנחנו ההורים "מהגרים" ... וככאלה קשה לנו יותר להסתגל לתרבות הזאת ...
מה אני אגיד? ... באופן אישי לא נתקלתי בבעיות שהוא מדבר עליהם . אני מאמינה בחינוך שלי , וברוך השם , התוצאות מדברות בעד עצמן ...
אחר כך הייתה הרצאה של לימור הררי ממשרד החינוך , על גלישה בטוחה ברשת .
לטעמי ההרצאה התאימה יותר לספריות בית ספר ומורים , אבל היה מאוד מעניין .
צביה אלגלי , מומחית לתרבות דיגיטלית דיברה על הרשת החברתית .
מה שהיה מיוחד בהרצאה הוא : שהיא הביאה איתה שני נערים בכתה יא' ... ושוחחה איתם .
כן ... כנראה שיש באמת הבדלים בין הדור שלנו לשלהם ... מסתבר שהם ידעו על הגדרות הפרטיות של פייסבוק שאפשר לשנותם - יותר מהרבה אנשים שישבו בקהל ... הם גם היו טיפה יותר מעודכנים באפליקציות חדשות :-) ...
במושב המסיים שהייתי בו דיברו על :"חוק הגנת הספרות והסופרים בישראל".
אני חושבת שזה מאוד חשוב! נראה לי נוראי שסופר יכתוב ספר במשך שלוש שנים ואחר כך יקבל עליו 25 ש"ח . כל מבצעי הארבע במאה מעצבנים אותי ברמות מטורפות .
כן , אני מוכנה לשלם יותר על ספר ושהסופרים יוכלו להתפרנס מהכתיבה .
מי שהשתתף ברב שיח היו : חבר הכנסת ניצן הורביץ , חבר הכנסת זבולון אורלב , הסופר חגי ליניק ,
ירון סדן שהיה מנכ"ל הוצאת עם עובד והסופר משה סקאל .
מאוד התרשמתי מדברי הטעם של ניצן הורביץ וזבולון אורלב .
בינתיים החוק תקוע בגלל הרשות להגבלים עסקיים ... נראה אם יצליחו להעביר אותו ...
זהו . נגמר עוד כנס . היה מרתק מעניין , לעיתים מרגיז כפי שקראתם , אבל כל מפגש עם חבריי וחברותיי , החלפת דעות , סיעור מוחות - שווה את זה . אחרי הכנס חשבתי שאלי כדאי להאריך את זמן ההפסקות
:-) כי הרעיונות הכי טובים , ההתיעצויות והעצות הטובות - כפי שכבר כתבתי לא פעם - הם מהקולגות !
תודה למארגנים וניפגש בכנס הבא!
כמו לפני שנה וכמו לפני שנתיים - במלון כפר המכביה .
כנס מולטידע חוגג שלושים שנה , שזה מרשים , תודו ...
שלושים שנה של כנסים ...
אולי כדאי שנספר את זה למי שהספיד את מקצוע הספרנות ... והיה אחד כזה בכנס , אחד המרצים ... אבל בל נקדים את המאוחר ,
זה שדיבר סרה במקצוע שלי - יקבל את התשובות בתורו ...
הבוקר התחיל בתערוכה מרשימה של הספקים שלנו , איזה כייף לפגוש את כולם ! יש תחושה חגיגית באויר .
ולפגוש כמובן את חבריי וחברותי , הספרנים והספרניות - זה תמיד מחמם לי את הלב .
אחר כך היו ברכות , תודות ונאומים ...
קצת יותר מדי לטעמי , אבל זהו טיבם של כנסים . חייבים להודות לכולם , ולהזכיר את כל העושים במלאכה .
הספריה הציבורית של זכרון יעקב - קיבלה את פרס הספריה המצטיינת , מה שהיה מרגש מאוד .
ראש המועצה של זיכרון יעקב , שנכח באירוע חלק מחמאות רבות למנהלת הספריה , אורלי אבני .
שתי ספרניות זכו בפרס ספרנית השנה .
אילנה שקולניק מנהריה ואירית ארבל מראשון לציון .
לשתיהן מגיע ! שתי נשים מרשימות ורבות פעלים אשר מרימות את קרנו של המקצוע שלנו .
ולהרצאות ...
הדובר הראשון היה הסופר המוכשר והמרשים אשכול נבו .
עם הקול הרדיופוני והמראה שלו ... לדעתי הוא היה יכול להיות שחקן ממש לא רע , אבל ניחה גם בתור סופר הוא מוצלח ...
הוא סיפר על תהליך הכתיבה של נוילנד ועל הקשר המעניין של הספר למחאה החברתית .
אין ספק שהיה מעניין . אפשר להסכים איתו , אפשר לא להסכים איתו , אבל לדבר הוא יודע ...
פרופסור גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה דיבר איתנו על:
הצד האפל של הרשת - טרור באינטרנט ... מה שהיה מפחיד ומלחיץ ומדאיג .
מסתבר שיש אלפי אתרים של טרוריסטים באינטרנט .אם פעם הם היו נלחמים בנו רק בעזרת רובים , היום נוסף לכך יש להם גם לפטופים ומערכות ממוחשבות מתוחכמות ... הם מחוברים לרשתות חברתיות , ליוטיוב , לפייסבוק - מגייסים לשורותיהם עוד טרוריסטים , משתמשים ברשת להפיץ שינאה נגדנו ...
והכי מפחיד היה לראות איך הם פונים לקהל של ילדים רכים ומחנכים אותם לשינאה ואלימות בעזרת הגיבורים של וולט דיסני ...
גל מור , שהוא עורך ראשי באתר : חורים ברשת , אתר מצוין בענייני לטכנולוגיה , דיבר על :
האם רשתות חברתיות מקדמות צדק חברתי .
אין ספק שלרשת החברתית יש כוח , אבל זה לא מספיק .
צריך שיהיה גם אדם עם חזון ואישיות מאחורי הרעיון שמפריחים לרשת ...
העיתונאי דרור פויר - דיבר על הנאומים שכתב לאנשי המהפכה החברתית .
דרור הוא עיתונאי מוכשר . אני בשלב הזה כבר התעייפתי מלשמוע על המחאה החברתית והמהפכה החברתית .
אותי למשל היה יותר מעניין אם הוא היה מדבר על הכתיבה העיתונאית ולא על הצד של כותב נאומים ...
במושב שאחרי ארוחת הצהריים , דיברו על ספרים דיגיטליים , לדעתי כאן , בישראל זה עוד לא תפס .
בארה"ב - כנראה זה עובד יותר טוב .
והנה אנחנו מגיעים למרצה שהרגיז אותי ברמה שיצא לי עשן מהאוזניים ...
עומד על הבמה ד"ר אשר עידן מאוניברסיטת בר אילן ומדבר על עתיד הספרים בעולם הרשתות החברתיות והטבלטים ...
לדעתו ... הספר מתפרק ...
לדעתו ... כל מקצוע שהמשכורת בו יורדת ייעלם (ספרנות)
לדעתו ... קריאה בספר היא שטחית וקריאה בגוגל היא מעמיקה ....
הוא מחנך את הסטודנטים שלו לקרא כמה שפחות ....
תגידו לי : אולם מלא במאתיים חמישים ספרנים ( לא יודעת כמה היו שם , אני מנחשת) וכולם שתקו???
היו כמה התקוממויות , אבל לא משהו דרמטי ...
הוא דיבר על עוד דברים .
דברים חשובים כמו חוכמת ההמונים ... אבל אותי הוא איבד .
אני הרגשתי שמזלזלים בי ...
הספר המודפס לא רלוונטי?
הרי מחקרים מוכיחים שילדים קוראים , הם יותר אינטליגנטים , הציונים שלהם גבוהים יותר , ההבנה שלהם את העולם טובה יותר מילדים שאינם קוראים ... והוא מביא לי את גוגל????
הוא טען שגוגל טוב יותר מכל ספר ...
מה אתם אומרים? לא מרגיז??
והוא סיכם את השיחה בכך שאנחנו (ההורים / ספרנים) עגלונים ... שרודפים אחרי מטוסי סילון (הילדים שלנו) , ואיחל לנו בהצלחה במרדף ...
לא הצחיק אותי .
אנחנו הספרנים , למקרה שהוא לא יודע ... אלופים בטכנולוגיה , אנחנו מכירים את כל הג'דטים שהילדים שלנו משחקים בהם ... לילדים יש אולי יותר זריזות ידיים , אבל אין להם את העומק והנסיון שלנו יש .
בקיצור יצאתי עצבנית מהיום הראשון ...
היום השני התחיל באופן מאוד כייפי .
פרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים .
השנה מתחלקות בפרס שתי סופרות ילדים מוכשרות . הסופרת דורית אורגד על סיפרה קלקידן , המספר את סיפורו של נער אתיופי המתמודד בהצלחה עם חיים לא פשוטים .
והסופרת אורנה בורדמן על סיפרה המקסים : "מלכה בעל כורחה" , אשר מביא פרשיה הסטורית מרתקת מתקופת גלות בבל .
פרופסור קרין נחום הרצתה על המאגר הביומטרי : סיכוי או סיכון ? ...
אני , רק מלשמוע את צמד המילים : "מאגר ביומטרי" - חוטפת חלחלה בכל הגוף ...
קרין הסבירה את עמדתה המתנגדת כמובן למאגר זה , והראתה את הסיכונים של כריכת תעודת זהות חכמה עם מאגר ביומטרי .
אחרי ששמעתי את כל הסכנות (לא שלא ידעתי אותן קודם) ... חשבתי לעצמי שבעצם כשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו מזוהים ע"י טביעות האצבע שלנו ... רק שבניגוד למאגר הזה שהממשלה רוצה לכפות עלינו , את הזיהוי בשדה התעופה - אנחנו בחרנו לעשות באופן חופשי .
וזה הבדל מאוד גדול .
הפסיכולוג הקליני עידן עמיאל מבית חולים שניידר דיבר על
סמכות חדשה - התמודדות של ההורים עם "ילידים דיגיטליים" ...
ההגדרה :"ילידים דיגיטליים" ... הצחיקה אותי ברמות . הוא נתן הרצאה מרתקת ומעניינית על התמודדיות של הורים עם ילדיהם בעידן הדיגיטלי ... הילדים נולדו בעידן הזה , ואנחנו ההורים "מהגרים" ... וככאלה קשה לנו יותר להסתגל לתרבות הזאת ...
מה אני אגיד? ... באופן אישי לא נתקלתי בבעיות שהוא מדבר עליהם . אני מאמינה בחינוך שלי , וברוך השם , התוצאות מדברות בעד עצמן ...
אחר כך הייתה הרצאה של לימור הררי ממשרד החינוך , על גלישה בטוחה ברשת .
לטעמי ההרצאה התאימה יותר לספריות בית ספר ומורים , אבל היה מאוד מעניין .
צביה אלגלי , מומחית לתרבות דיגיטלית דיברה על הרשת החברתית .
מה שהיה מיוחד בהרצאה הוא : שהיא הביאה איתה שני נערים בכתה יא' ... ושוחחה איתם .
כן ... כנראה שיש באמת הבדלים בין הדור שלנו לשלהם ... מסתבר שהם ידעו על הגדרות הפרטיות של פייסבוק שאפשר לשנותם - יותר מהרבה אנשים שישבו בקהל ... הם גם היו טיפה יותר מעודכנים באפליקציות חדשות :-) ...
במושב המסיים שהייתי בו דיברו על :"חוק הגנת הספרות והסופרים בישראל".
אני חושבת שזה מאוד חשוב! נראה לי נוראי שסופר יכתוב ספר במשך שלוש שנים ואחר כך יקבל עליו 25 ש"ח . כל מבצעי הארבע במאה מעצבנים אותי ברמות מטורפות .
כן , אני מוכנה לשלם יותר על ספר ושהסופרים יוכלו להתפרנס מהכתיבה .
מי שהשתתף ברב שיח היו : חבר הכנסת ניצן הורביץ , חבר הכנסת זבולון אורלב , הסופר חגי ליניק ,
ירון סדן שהיה מנכ"ל הוצאת עם עובד והסופר משה סקאל .
מאוד התרשמתי מדברי הטעם של ניצן הורביץ וזבולון אורלב .
בינתיים החוק תקוע בגלל הרשות להגבלים עסקיים ... נראה אם יצליחו להעביר אותו ...
זהו . נגמר עוד כנס . היה מרתק מעניין , לעיתים מרגיז כפי שקראתם , אבל כל מפגש עם חבריי וחברותיי , החלפת דעות , סיעור מוחות - שווה את זה . אחרי הכנס חשבתי שאלי כדאי להאריך את זמן ההפסקות
:-) כי הרעיונות הכי טובים , ההתיעצויות והעצות הטובות - כפי שכבר כתבתי לא פעם - הם מהקולגות !
תודה למארגנים וניפגש בכנס הבא!
תודה רבה שרה על הסקירה המעולה של הכנס בפוסט שלך. אני מסכימה מאד עם הרעיון להאריך את ההפסקות. בהרבה כנסים והשתלמויות שאני משתתפת בהם אני לומדת לעתים יותר מההתייעצויות עם קולגות מאשר בהרצאות עצמן.
השבמחקחבל שלא יכולתי להשתתף, הייתי שמחה לפגוש אותך וחברותיי הנוספות.
נ.ב. הקישור לאשר עידן הולך לדף של דרור, כדאי לתקן.
ביילע יקרה ,
השבמחקחבל שלא היית ...
את יודעת את מי פגשתי? את אביטל (את השם האמיתי את יודעת) ...וניסיתי נואשות לשכנע אותה להמשיך לכתוב , אבל היא הייתה נחושה שזהו . תם עידן הכתיבה בשבילה . היא נראתה טוב , אבל סיפרה לי שמצב בריאותה לא משהו .
תודה על ההערה , עוד חברה העירה לי . תיקנתי
:-), עבדתי קשה על הפוסט הזה ... אז היו לי כמה טעויות .
ממש חבל שהיא סגרה את הבלוג. גם אני ניסיתי ולא הצלחתי לשכנע אותה להמשיך. שרק תהיה בריאה.
מחקבס"ד
השבמחקלשרה שלום,
קראתי את הפוסט שלך. אני השתתפתי בהרצאות אחרות לגמרי ודי נהניתי. זה מראה שמאד חשוב באיזה מושב בוחרים. כמובן שאין מושלם, אבל לפחות דברו על ספרים ולא על מחשבים. למשל, ההרצאה על דמות הבלש נתנה לי נקודות חדשות למחשבה. גם ההרצאה על ספרות הפנטסיה היתה נחמדה, ואפילו מסקרנת. ואפילו ההרצאה על דיואי, עם כל המהירות והקיצור, דברה אלינו כאנשי מקצוע ועל הכלים איתם אנחנו עובדים, במיוחד שהגב' שהרצתה היתה מורה שלי בבית ברל.[ד"ר גילה פריבור]..אז היה גם מפגש נחמד אישי בין שתינו.
נראה לי שכאן יש אחריות למארגנים לדאוג מראש שלא יבואו לתסכל אותנו עם הפחדות שווא, שאנחנו כבר לא שוות כלום. העובדות בשטח אומרות אחרת:
אצלי הקהל הולך וגדל, ועכשיו בחופשת הפסח בישיבות [תקופת "בין הזמנים"]באים כל הבחורים לקרוא, והייתי יכולה להשאר עד אמצע הלילה איתם, הם כל כך צמאים להיות בספריה עוד ועוד..
עם כל המכשירים החדשים, עדיין יוצא לי לראות אדם קורא בספר באוטובוס, ועדיין אמהות מתלוננות אצלי שהילדים כל הזמן יושבים וקוראים, במקום להכין שיעורים, או במקום לעזור בבית... אני מנחמת אותן שגם אני הייתי כזאת כילדה ושזו "בעיה בריאה".
אז לא תם עדיין עידן הספר, אין תחליף לניר המרשרש שאוחזים ביד ושוקעים בממלכת החלומות...
לילה טוב
עמירה גולדשטיין
בתאריך 28 במרץ 2012 14:27, מאת Sara Cohen :
Sara Cohen פורסם בקבוצה קבוצת מנהלות ומנהלי הספריות הציבוריות בישראל.Sara Cohen28 מרץ 14:27
כתבתי פוסט שמסכם את כנס המנהלים שלנו , מנקודת המבט שלי כמובן :-)
אתם מוזמנים לקרא.
http://saraco22.blogspot.com/2012/03/2012.htmlספרים וסיפורים: כנס ספרנים ארצי 2012 ...saraco22.blogspot.com
הצגת פרסום בפייסבוק · עריכת הגדרות דוא"ל · השב על דוא"ל זה כדי להגיב.
השב העבר
השב או העבר
אנשים (3)notification@facebookmail.com
חברים
הצג פרטים
16% מלא
משתמש ב- 1236 MB מתוך 7695 MB שברשותך©2012 Google - תנאים ופרטיות
פעילות אחרונה בחשבון: לפני 41 דקות
פרטיםיש לך 20 הודעות חדשות.
עמירה יקרה ,
מחקתודה על התגובה המפורטת . בכנסים קודמים הייתי מדלגת מאולם לאולם כי חשבתי שככה אשמע יותר , אבל זה לא עבד :-)...תפסת מרובה לא תפסת. חייבים להתמקד באולם אחד . דווקא עניין אותי מאוד לשמוע על מחשבים , זאת לא הייתה הבעיה . הבעיה הייתה באדם אחד ספציפי ... אבל כבר שמעתי חברים אומרים שהוא בכוונה עשה פרובוקציה ...
אני מסכימה איתך בעניין הקהל שלנו שרק הולך ומתרחב . גם אצלי הספריה מלאה באנשים ברוב שעות פעילותה . אין לי ספק שהספר המודפס לא יעלם . יהיו טכניקות חדשות , זה בטוח . אבל אין תחליף לדפדוף בספר אמיתי :-).
הי שרה, מרענן לקרא . אני נעדרתי מהכנס השנה מסיבות אישיות ורשימת המרצים שציינת בהחלט מעודדת . כדי להתעדכן ולקרא מאמרים שלהם , אם הם טובים כמרצים. לגבי ד"ר אשר עידן, לא נכחתי בהרצאה יחד עם זאת למדתי אצלו ונהניתי מהשיעורים. אולי הוא היה פרובוקטור בכוונה תחילה. מה דעתך לכתוב לו, או לשלוח לו את הפוסט הזה עם מרקר צהוב על מה שחשחבת עליו? שבת שלום, ריקי
השבמחקהי ריקי ,
השבמחקהאמת היא שעוד ספרנים אמרו לי שאשר עידן היה פרובוקטור בכוונה . אני לא יודעת ... הוא דיבר בהתנשאות מכוערת ולא בא לי לשלוח לו שום דבר ... האמת שאנחנו דנו עליו כל כך הרבה גם בקבוצה של מנהלי ומנהלות הספריה בפייסבוק וגם בעוד קבוצה :"מידע וספרנות" . עושה רושם שהפרובוקציה שלו הצליחה .
הוא לגמרי תפס את תשומת ליבנו ...
שרה היקרה, הפוסט הזה למרות היותו פוסט מקצועי ענייו אותי מאד. אינני יודע לחזות את עתיד הספר הכתוב, אך אני שותף לרצונך לשמר אותו ומאידך אני מלקט את רוב המידע באינטרנט.
השבמחקצר לי שלא הוקדשה אף לא מילה אחת לספרי שירה...
אביחי היקר ,
השבמחקהאמת היא ... שאף אחד לא יכול לצפות את העתיד ואף אחד לא ממש יודע ...יש תחזיות , יש מילים מפוצצות - אבל אף אחד לא יודע להגיד באמת מה יקרה . אני לא חושבת שהספר המודפס יעלם . כבר הספידו אותו כל-כך הרבה פעמים וזה עדיין לא קרה . אני בעד גם גם . גם מידע מודפס וגם מידע דיגיטלי . לגבי ספרי שירה - בוודאי שהם כלולים בהגדרה הגדולה של ספרים מודפסים . אבל אם להיות כנים ספרי שירה - זה משהו עוד יותר מורכב .
מהסיבה הפשוטה והעצובה שהם פחות כלכליים . כלומר פחות אנשים קוראים אותם או קונים אותם .
אני באופן אישי דווקא אוהבת שירה ,
זה הופך את המציאות למשהו יותר נעים :-).