בודפשט חוויה חד פעמית ...

הגענו לבודפשט בלילה .
מעייף לנסוע כל כך הרבה שעות ...
מהמעט שראינו בודפשט יפהפיה ...
תשעת הגשרים מעל הדנובה , האורות  מעל הארמונות , מצודת הדייגים ...
לעומת זאת ...
המלון שלנו ...היה לא משהו .
כלומר : מבחוץ הוא נראה ענקי ומפואר ...  אבל החדרים היו קטנטנים .
המיקום שלו לעומת זאת היה מעולה .
במרכז העיר . 
יכולנו להגיע להרבה מקומות ברגל .
הלכנו לישון כדי לקום למחרת  ליום מלא חוויות ...

למחרת , יום שישי יצאנו בבוקר ...
קיבלנו מדריך הונגרי .
יהודי כמובן , ישראלי לשעבר ... אשר רמת הידע שלו עוררה התפעלות .
זאת מן עסקה שכזאת שחברות הנסיעות שלנו נאלצות לעשות כנראה עם משרד התיירות של הונגריה .
מצמידים לקבוצה מדריך מקומי.
סטפן .
הוא היה מעולה .
בניגוד לשתי מדריכות שהיו איתנו בימים אחרים , שעד עכשיו אין לי מושג איך הקול שלהן נשמע ...
לא הקשבתי ...
לא היה מעניין ...
סטפן דיקלם את ההסטוריה של הונגריה בע"פ ... ואף עשה זאת באופן שובה לב .
עשינו סיבוב עם האוטובוס בכבישים הטבעתיים של בודפשט 
ועצרנו במרכז העיר כדי לבקר בבית הכנסת הנאולוגי , אשר נחשב לבית הכנסת היפה והמפואר ביותר בכל אירופה .
למי שלא יודע , "נאולוגי" הוא זרם  מסוים  רפורמי .
מה יש להגיד ... המראה עוצר נשימה .
בית הכנסת גדול מאוד , ויטרז'ים יפהפיים על החלונות ,ארון הקודש - בגודל של חדר , פאר והדר בכל פינה ...
כל-כך דומה לכנסיה ... שהדמיון מכאיב פשוט .
ככה נראית כנסיה ...
הסבירו לנו כמובן שכאשר בנו את בית הכנסת הזה - היהודים רצו להתנצר ...
לכן עשו אותו דומה לכנסיה ... כדי להשאיר את היהודים ביהדותם ...
אני לא מקבלת את ההסבר הזה .
לדעתי היהודים רצו להידמות לגויים ולכן בנו אותו כך ...
זאת הייתה חוויה מרשימה וקשה .  היה מדהים לראות את האושר והפאר .
היהודים הראו בבנית בית הכנסת הזה את העוצמה הכלכלית שהייתה להם בהונגריה בסוף המאה ה- 19 .
הם לא הראו פה יראת שמים - לטעמי ...
וזה מה שהיה קשה לי .
הקושי ... התעצם בשבת ... כשהלכנו לראות את התפילה ...
(אני בכוונה אומרת : "לראות את התפילה" , ולא אומרת : "להתפלל")...  אבל בל נקדים את המאוחר .
כשיוצאים  החוצה  לחצר בית הכנסת ...
פוגשים את אנדרטת : "הערבה הבוכיה "...
אנדרטה זו מעוצבת  כמנורת שבעת קנים הפוכה ...
ועל כל אחד  מאלפי  העלים  שלה  חרוט שם של יהודי  שנספה בשואה .
ברחבת בית הכנסת , במקום בו היה גטו במלחמת העולם השנייה, קבורים 2,281 יהודים, שנרצחו בשואה...
צמוד  לבית  הכנסת  הגדול  ניצב המוזיאון היהודי  שמכיל בתוכו הרבה חפצי יודאיקה יהודיים .
המוזיאון נפתח ב - 1930 ,  והאוצרות שבתוכו  נשמרו - כיוון ששתי נוצריות  החביאו את  החפצים  בתקופת המלחמה והחזירו אותם ליהודים כשהמלחמה הסתיימה .
האמת היא שהיום הזה , שהיה מלא במורשת יהודית השאיר עלי רושם ענק .
אני די מדלגת פה על עוד דברים שראינו , כמו למשל בפארק העירוני של בודפשט את פסלו היפה של אנונימוס
מי שהיה סופר החצר , כנראה היה יהודי ... ואף אחד לא יודע את שמו  או מי הוא היה ...  בגלל זה הפנים שלו מכוסות .

בשעות הצהרים המאוחרות  אנחנו חוזרים למלון כדי לנוח קצת  ולחזור לשיט  על הדנובה .
השיט הזה - מצריך פוסט בפני עצמו ...  ואולי אני עוד אכתוב על כך  .
אחרי השיט המרהיב יש לציין , אנחנו חוזרים למלון .
עוד רגע שבת ...
ואיזו שבת שזאת הייתה ! ...

המשך  יבוא ...