אנחנו מתחילים לטייל במרץ ...

לבקשת הקוראים אני ממהרת להמשיך את הסיפור :-) ...
אנחנו במטוס  בדרך  לפראג .
טוב , לא צריך להגזים ... זה לא בדיוק מטוס לטעמי ...
"מה זה"?  אני שואלת את האיש שלי כשאנחנו נכנסים פנימה ....
"מה זה הפייפר הזה"? ...
האיש שלי צוחק . "תפסיקי נו ... זה לא פייפר . זה בואינג קטן"...
בואנינג?  זה בואינג?  צפוף  ודחוס  ואין מקום לעבור אפילו במעברים ... והדיילות ... שאלוהים ישמור !  לא נחמדות בעליל . בפעם הראשונה בחיי אמרה לי דיילת :"לא"!  כשביקשתי כוס מים ...
יאללה , להגיד תהילים ... רק שהדבר המתפרק הזה יגיע בשלום אל היעד ...
טיסה לא משהו ... שלוש וחצי שעות לא נעימות עברו עלי ...
אבל בסוף נחתנו בשלום בפראג .
תובנה ראשונה : לא טסים יותר בחברה צ'כית!  רק באל-על שלנו .
אנחנו יוצאים משדה התעופה ב- 09:00  בבוקר .
אוטובוס  עם קבוצת  אנשים שאיננו מכירים עדיין .
נוסעים  מערבה  לכיוון קרלובי  וארי .
קרלובי וארי - היא עיירת מרפא , אשר ידועה במרחצאות הרבים שבה , ובמי המרפא המיועדים לשתיה . 
אנשים מגיעים מכל העולם כדי לשתות את מי הבריאות ולהרפא ...
אם אתם שואלים אותי ... אחרי שטעמתי את המים ...
קחו קצת חלודה , ערבבו בכוס מים ... וזה הטעם של מי המרפא שטעמתי שם ...
ובכל זאת המוני בני אדם פוקדים  את המקום ...
המקום יפהפה  אין מה לומר ,
כולם מסתובבים  עם ספלים מיוחדים ושותים  מהם את  מי המרפא המיוחדים .
גם אני קונה לי ספל - למזכרת .
אבל לא שותה שוב מהמים ...
לגימה אחת קטנה הספיקה לי כדי להבין את הרעיון .  ויסלחו לי כמובן כל שוחרי הבריאות שאהבו את הטעם  :-) ...
אנחנו מטיילים ומתרשמים , המוני תיירים מסביב .
בשעות אחרי הצהריים  אנחנו פונים בחזרה לאוטובוס  כדי לנסוע לפראג .
בפראג אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב  לא רעה בכלל ובמחיר שווה לכל נפש -  בבית חב"ד .
על הדרך  המדריך מצביע על כל המקומות  בהם נבקר מחר ....
פראג  ספוגה  בהסטוריה  יהודית מפוארת  ...
המהר"ל , הגולם ,  בתי כנסת עתיקים , אלפי יהודים שנרצחו בשואה ...
בסיום הארוחה אנחנו נוסעים למלון שלנו בפראג ...
כולנו עייפים מאוד , לפי החשבון שלי  אנחנו ערים  36 שעות ....
יאללה  לישון ....
נמשיך  מחר  ...