מלחמה
גדרה
סופר גדול
אזעקה ...
אני עומדת עם עגלה מלאה מוצרים , ממש ביציאה מהחנות כשנשמעת האזעקה .
חלק נבהלים , חלק לא , אימהות עם תינוקות רצות למרחב המוגן ...
אני רואה שאין שם מקום , אז נשארת לעמוד .
עומד מולי מישהו , מסתכל .
אני לא זזה . מישהו אומר לי :"כאן לא מוגן"
"זה בסדר" אני עונה . מה להגיד ? אין מקום במרחב המוגן? מלא אימהות צעירות ותינוקות?
פתאום האדם שמולי שממשיך להסתכל עלי כל הזמן ... אומר לי:
"הלוואי שהטיל יפול על הבימה , במרכז תל אביב" ...
אני בהלם . מסתכלת עליו . והוא ממשיך: "על הראש של כל השמאלנים"...
"למה"? אני שואלת "למה"? ...
"ככה "!! הוא מרים קול ... "על הראש של כל השמאלנים"...
"אבל למה? הם לא יהודים בדיוק כמוני וכמוך?" ...
"תתביישי לך "!! הוא צורח ... "לכי תגני על ערבים , תתביישי לך "...
מי שמכיר אותי יודע , אני לא בנאדם שתקן , אבל זה תפס אותי לא מוכנה ...
"תתבייש לך אתה !! איך אתה מדבר "? ...
"לכי תגני על ערבים , לכי תגני על ערבים , לכי תגני על ערבים"....
הוא צועק בצורה שאפילו אני מרגישה לא בנוח .
מישהו אומר לי :"עזבי, אל תעני"...
הצעקות שלו מלוות אותי , כשאני מחליטה לצאת מהחנות למרות שהדי האזעקה עוד נשמעים ...
אני לא מוכנה לעמוד ליד אדם כזה ...
דפיקות הלב שלי ממשיכות גם כשאני מתיישבת כבר באוטו ...
לוקח לי כמה דקות עד שאני מצליחה להניע ולנסוע שם ...
משום מקום אני נזכרת בשיחת טלפון שקיבלתי במלחמה הקודמת ...
על הקו ג'ועדת ...
חבר ערבי של סבא שלי מאחד הכפרים בצפון ...
"שרה , מה שלומך? יש לכם מצב מסוכן בדרום .
קחי את המשפחה ובואי להתארח אצלנו . אני אסדר לך דירה
קחי את הילדים ובואי ! זה מסוכן אצלכם"...
גדרה
סופר גדול
אזעקה ...
אני עומדת עם עגלה מלאה מוצרים , ממש ביציאה מהחנות כשנשמעת האזעקה .
חלק נבהלים , חלק לא , אימהות עם תינוקות רצות למרחב המוגן ...
אני רואה שאין שם מקום , אז נשארת לעמוד .
עומד מולי מישהו , מסתכל .
אני לא זזה . מישהו אומר לי :"כאן לא מוגן"
"זה בסדר" אני עונה . מה להגיד ? אין מקום במרחב המוגן? מלא אימהות צעירות ותינוקות?
פתאום האדם שמולי שממשיך להסתכל עלי כל הזמן ... אומר לי:
"הלוואי שהטיל יפול על הבימה , במרכז תל אביב" ...
אני בהלם . מסתכלת עליו . והוא ממשיך: "על הראש של כל השמאלנים"...
"למה"? אני שואלת "למה"? ...
"ככה "!! הוא מרים קול ... "על הראש של כל השמאלנים"...
"אבל למה? הם לא יהודים בדיוק כמוני וכמוך?" ...
"תתביישי לך "!! הוא צורח ... "לכי תגני על ערבים , תתביישי לך "...
מי שמכיר אותי יודע , אני לא בנאדם שתקן , אבל זה תפס אותי לא מוכנה ...
"תתבייש לך אתה !! איך אתה מדבר "? ...
"לכי תגני על ערבים , לכי תגני על ערבים , לכי תגני על ערבים"....
הוא צועק בצורה שאפילו אני מרגישה לא בנוח .
מישהו אומר לי :"עזבי, אל תעני"...
הצעקות שלו מלוות אותי , כשאני מחליטה לצאת מהחנות למרות שהדי האזעקה עוד נשמעים ...
אני לא מוכנה לעמוד ליד אדם כזה ...
דפיקות הלב שלי ממשיכות גם כשאני מתיישבת כבר באוטו ...
לוקח לי כמה דקות עד שאני מצליחה להניע ולנסוע שם ...
משום מקום אני נזכרת בשיחת טלפון שקיבלתי במלחמה הקודמת ...
על הקו ג'ועדת ...
חבר ערבי של סבא שלי מאחד הכפרים בצפון ...
"שרה , מה שלומך? יש לכם מצב מסוכן בדרום .
קחי את המשפחה ובואי להתארח אצלנו . אני אסדר לך דירה
קחי את הילדים ובואי ! זה מסוכן אצלכם"...