יום רביעי, 17 ביוני 2009

פעם בחיים ...

לאחרונה חשבתי על השם של הבלוג שלי .
כשרק פתחתי אותו
ויגאל שאל :"איך את רוצה לקרא לו?" זה השם הראשון שקפץ לי לראש .
"אחר-כך את יכולה לשנות" , הוסיף
יגאל ואמר , אבל לי קצת קשה לעשות שינויים בבלוג (בינתיים)וגם ... קצת נקשרתי לשם - אז הוא נשאר .
סיפורים יש פה , ספרים קצת פחות ...
אז אולי בגלל שזה
שבוע הספר עכשיו , חשבתי לי : למה לא להמליץ על ספר שהשאיר בי רושם עמוק?
למעשה , יש הרבה ספרים כאלה , אבל אני בחרתי דווקא בספר חדש חדש שרק יצא לאור .
ספרה החדש של הסופרת המוכשרת
מירי רוזובסקי .
ספר שקראתי בשבת האחרונה ובגללו (ואולי בזכותו...) , לא קראתי עיתונים , לא יצאתי לטייל , לא פגשתי חברים , רק קראתי וקראתי וקראתי ...
"פעם בחיים" - מספר את סיפורה הכאוב של משפחה אחת .
אב , אם , שני ילדים וגם סבא וסבתא .
יום אחד מחליט האב לעזוב את משפחתו לטובת אישה אחרת
בבואנוס איירס .
הספר מתאר גם את ילדותו הלא פשוטה של האב , שבעקבותיה התעצב אופיו כפי שהוא .

(כמו שכולנו בעצם , הופכים למבוגרים שמושפעים מחוויות ילדותם) .
הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט : של האב , חומי . של הבת , תמר . ושל הבן , ערן .
סיפור עצוב ומטלטל . הסופרת משתמשת בלשון מתנגנת ונעימה עד כדי כך , שכשאני קראתי את הספר היה נדמה לי שאני שומעת מוסיקה טובה ברקע כל הזמן ...
"פעם בחיים" - הוא סיפור חייו המוחמצים של חומי , שאולי - בערוב ימיו ניתנה לו הזדמנות לתקן , אך הוא לא בטוח מצליח ...
זהו סיפורם של שני ילדים שגדלו והפכו לאנשים צעירים - אשר כל חייהם מושפעים מעזיבתו של האב .
ספר עצוב ונוגע .
אך כמו שאני אומרת לקוראים שלי , כשאני ממליצה להם על ספר עצוב :

"גם החיים האמיתיים עצובים לפעמים"...



12 תגובות:

  1. מעניין. פרסמתי פעם רשימה שקראתי לה "מדי פעם". היא כמובן עוסקת במשהו אחר לגמרי, אבל זה מזכיר לי שתמיד יש עוד פעם בחיים.
    להשתמע

    השבמחק
  2. לדעתי אתמול קראתי את הרשימה הזאת , איזה קטע!
    חבל שלא השארת קישור אליה ...
    לגבי ה"תמיד יש עוד פעם בחיים" - לא כל-כך עבד בספר הזה ...

    השבמחק
  3. שרה,

    הכותרת "ספרים" אכן מחייבת
    כאילו יש כאן הבטחה שתדברי על ספרים, מבינה אותך

    בכל אופן, כל מה שאת כותבת כיף לקרוא
    אחפש את הספר שהמלצת עליו
    תודה!
    ירדנה

    השבמחק
  4. ירדנה , תודה!
    איזה כייף לקרא מה שאמרת .
    מעניין מה תגידי על הספר , אחרי שתקראי .

    השבמחק
  5. הי שרה,
    עדיין לא קראתי את זה, אבל בחיים תמיד יש את ה "פעם בחיים" הלא כן?

    השבמחק
  6. זה ספר ממש חדש .
    לגבי ה"פעם בחיים" - בחיים האמיתיים , יש דברים שהם חד פעמיים , זה נכון .
    לגבי הספר - ה"פעם בחיים" - יכול להתפרש בכמה מובנים .
    תקראי - זה מעניין ...

    השבמחק
  7. אחותי,
    קראת ספר שניקרא "קשת בשחור לבן"?
    איזה פידבאק?

    השבמחק
  8. לא קראתי .
    עברתי עליו .
    זה ספר לא פשוט בכלל . סיפור על התמודדות עם מחלת הסרטן . התמודדותה של אם - שבתה התינוקת חולה בסרטן . עצוב , אבל עם הרבה אופטימיות .
    כתוב יפה .

    השבמחק
  9. אני משתדלת להמנע מספרים עצובים וקשים .
    רוצה לצחוק, לחייך ולהרגיש טוב, אוהבת סטירה ומדע בדיוני.
    צרות היו ויש יותר מדי.
    ממליצה על ספריו של קרביץ (הכלב היהודי ועוד ספר ששכחתי את הכותר שלו) , יש גם ספר מדהים
    שנקרא - הבייתה , ווכמובן כל ספריו של שלו מאיר (רומן רוסי, עישו,ועוד)
    ואם את אוהבת ספרות מתורגמת אני ממליצה על- ללה-
    של סופר פולני ששכחתי את שמו.
    בקיצור , רק בשמחות.

    השבמחק
  10. הי avital ,
    ספריו של קרביץ - אכן נפלאים . לספרו השני קוראים: "סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ'" .
    מסכימה מאוד לגבי מאיר שלו- הוא אמן המילה הכתובה, אין שני לו בתיאור נוף וציפורים .
    אחפש את הספר של הסופר הפולני שהזכרת .
    בקשר לספרים עצובים - את צודקת , יש אנשים שאומרים יש מספיק צרות במציאות - לא רוצה גם לקרא על כך ...
    אבל הספר הזה - כתוב כמו מנגינה , הכתיבה נהדרת.

    השבמחק
  11. קשת בשחור לבן ספר מצוין. הנושא קצת מרתיע אבל ברגע שנכנסים לא מפסיקים.

    השבמחק
  12. הי ארס פואטי ,
    ברוך הבא לבלוג שלי !
    לזה בדיוק התכוונתי , הספר מצוין.

    השבמחק