דצמבר 1919 גרוייץ פולין -
היה קר באותו לילה .
קפוא .
ערמות השלג הצטברו מחוץ לבית הקטן .
העלטה בחוץ הייתה כבדה .
רק הירח ניבט מבין העננים ...
אמצע החודש .
היולדת שכבה במיטתה נאנקת מכאבים ...
חמשת בנותיה הקטנות הצטופפו בחדר השני , מבוהלות .
כבר שעות ארוכות הן סגורות בחדר לבדן .
אביהן נשלח למקום אחר ....
המיילדת הזקנה ניגבה את מיצחה של האישה הצעירה ואמרה:" עוד קצת מיידעלה , עוד מאמץ קטן " ...
זאת הלידה השישית שהיא מלווה את האישה הצעירה , הלידות הקודמות לא היו כאלה .
הן היו מהירות .
זאת מתארכת ומתארכת .... כאילו התינוק מסרב לצאת אל העולם ....
המיילדת החלה לחשוש לבריאותה של האם .
היא כבר תשושה מכאבים ומאמץ ....
אבל אז ... אחזה האישה הצעירה בידה של הזקנה ...
"הנה זה מגיע , אני מרגישה " ....
המיילדת כורעת על ברכיה :"עכשיו תלחצי חזק!" היא פוקדת .
והנה ...
התינוק שחיכו לו כל-כך הרבה שעות , מחליק החוצה ו... צורח בקול מחריש אוזניים ...
"יש לך בן!" צוהלת המיילדת ...
"תראי כמה הוא גדול ויפה "...
האישה הצעירה מחייכת חלושות .
המיילדת מנקה את התינוק ועוטפת אותו בחיתול .
היא מניחה אותו בחיקה של האם .
"ליאון ....
אני אקרא לו ליאון ...
על שם אבא שלי . שיגדל ויהיה חזק כמו אריה "...
התינוק הזה שנולד באותו לילה - היה סבא שלי .
סבא אריה שלי .
אריה הנפח .
ככה מכירים אותו תושבי אזור גבעת עדה .
סבא שלי - שסיפור חייו יכול למלא שלוש טלנובלות כמו כלום .
סבא שלי - שעד גיל שבע למד ב"חדר" ...
סבא שלי - שעלה לארץ כשהיה בן 14 ושלח מדי חודש כסף לאמא שלו כדי לעזור בפרנסת הבית...
סבא שלי - שהיה חילוני עד כאב ... אבל מעולם לא ראיתי אותו יושב לאכול ללא כובע לראשו ...
סבא שלי - שהיה חקלאי עובד אדמה ונפח .
סבא שלי - שהיה גאה בדיפלומת הנפחות שלו - אותה קיבל בפולין , כמו שאני גאה בתואר שלי ...
סבא שלי - שאהב את אמא שלו אהבה אדיפלית ועד יומו האחרון לא הפסיק לדבר עליה ...
סבא שלי - שאני קרויה על שם אימו ובכלל לא היה פשוט לגדול בצל שמה של האישה המושלמת הזאת ...
סבא שלי - שלפי דבריו : שתה תה ואכל לחם יבש ובצל - כדי שיוכל לחסוך ולקנות אדמות ...
סבא שלי - שהיה מספר את אותם סיפורים שבע מאות פעם ובכל פעם השתמש באותן המילים ...
סבא שלי - שאהבתי אותו עד אין קץ והוא היה אחד האנשים הקשים שהכרתי בחיי ...
סבא שלי - שחייו עם סבתא שלי לא היו פשוטים בכלל , מהסיבה שהם כל כך לא התאימו ...
סבא שלי - שכמעט השתגע מצער , אחרי שהיא נפטרה ... למרות הכל ...
סבא שלי - שדיבר ערבית יותר טוב מכל פועל ערבי שעבד אצלו אי פעם ...
סבא שלי - שגם בגיל שמונים , נשים היו מסובבות אחריו את הראש ברחוב ...
סבא שלי - שנפטר ממחלה קשה כשהיה בן שמונים וחמש כמעט ...
סבא שלי -שאני כל-כך מתגעגעת אליו ...
היה קר באותו לילה .
קפוא .
ערמות השלג הצטברו מחוץ לבית הקטן .
העלטה בחוץ הייתה כבדה .
רק הירח ניבט מבין העננים ...
אמצע החודש .
היולדת שכבה במיטתה נאנקת מכאבים ...
חמשת בנותיה הקטנות הצטופפו בחדר השני , מבוהלות .
כבר שעות ארוכות הן סגורות בחדר לבדן .
אביהן נשלח למקום אחר ....
המיילדת הזקנה ניגבה את מיצחה של האישה הצעירה ואמרה:" עוד קצת מיידעלה , עוד מאמץ קטן " ...
זאת הלידה השישית שהיא מלווה את האישה הצעירה , הלידות הקודמות לא היו כאלה .
הן היו מהירות .
זאת מתארכת ומתארכת .... כאילו התינוק מסרב לצאת אל העולם ....
המיילדת החלה לחשוש לבריאותה של האם .
היא כבר תשושה מכאבים ומאמץ ....
אבל אז ... אחזה האישה הצעירה בידה של הזקנה ...
"הנה זה מגיע , אני מרגישה " ....
המיילדת כורעת על ברכיה :"עכשיו תלחצי חזק!" היא פוקדת .
והנה ...
התינוק שחיכו לו כל-כך הרבה שעות , מחליק החוצה ו... צורח בקול מחריש אוזניים ...
"יש לך בן!" צוהלת המיילדת ...
"תראי כמה הוא גדול ויפה "...
האישה הצעירה מחייכת חלושות .
המיילדת מנקה את התינוק ועוטפת אותו בחיתול .
היא מניחה אותו בחיקה של האם .
"ליאון ....
אני אקרא לו ליאון ...
על שם אבא שלי . שיגדל ויהיה חזק כמו אריה "...
התינוק הזה שנולד באותו לילה - היה סבא שלי .
סבא אריה שלי .
אריה הנפח .
ככה מכירים אותו תושבי אזור גבעת עדה .
סבא שלי - שסיפור חייו יכול למלא שלוש טלנובלות כמו כלום .
סבא שלי - שעד גיל שבע למד ב"חדר" ...
סבא שלי - שעלה לארץ כשהיה בן 14 ושלח מדי חודש כסף לאמא שלו כדי לעזור בפרנסת הבית...
סבא שלי - שהיה חילוני עד כאב ... אבל מעולם לא ראיתי אותו יושב לאכול ללא כובע לראשו ...
סבא שלי - שהיה חקלאי עובד אדמה ונפח .
סבא שלי - שהיה גאה בדיפלומת הנפחות שלו - אותה קיבל בפולין , כמו שאני גאה בתואר שלי ...
סבא שלי - שאהב את אמא שלו אהבה אדיפלית ועד יומו האחרון לא הפסיק לדבר עליה ...
סבא שלי - שאני קרויה על שם אימו ובכלל לא היה פשוט לגדול בצל שמה של האישה המושלמת הזאת ...
סבא שלי - שלפי דבריו : שתה תה ואכל לחם יבש ובצל - כדי שיוכל לחסוך ולקנות אדמות ...
סבא שלי - שהיה מספר את אותם סיפורים שבע מאות פעם ובכל פעם השתמש באותן המילים ...
סבא שלי - שאהבתי אותו עד אין קץ והוא היה אחד האנשים הקשים שהכרתי בחיי ...
סבא שלי - שחייו עם סבתא שלי לא היו פשוטים בכלל , מהסיבה שהם כל כך לא התאימו ...
סבא שלי - שכמעט השתגע מצער , אחרי שהיא נפטרה ... למרות הכל ...
סבא שלי - שדיבר ערבית יותר טוב מכל פועל ערבי שעבד אצלו אי פעם ...
סבא שלי - שגם בגיל שמונים , נשים היו מסובבות אחריו את הראש ברחוב ...
סבא שלי - שנפטר ממחלה קשה כשהיה בן שמונים וחמש כמעט ...
סבא שלי -שאני כל-כך מתגעגעת אליו ...
