יום חמישי, 25 בפברואר 2010

יצאנו למלחמה ...

יצאנו למלחמה ...

מלחמה קשה .
אולי הכי קשה שאי פעם נלחם בה .
במלחמה הזאת אין טנקים או תותחים ...
אין רובים , או יריות ...
אבל יש צבא .
צבא חזק
ומסור
ונאמן .
ובראש  הצבא שלנו יש מצביא .
מצביא נחוש , חזק  ויש לו מטרה אחת :
לנצח בקרב ...
בצבא הזה - אין  סרבנים ,
כולם ממלאים פקודות ...
כל  אחד  יודע  בדיוק מה התפקיד  שלו ...
יצאנו למלחמה ...

מלחמה על החיים של אמא שלנו .
בתפקיד המצביא - עומד אבא  .
הוא מוביל את הצבא קדימה ,
בנחישות  ובלי היסוס  וארבעת החיילים , האחים שלי ואני - מיישרים איתו קו כל הזמן .
החיילים מתואמים ביניהם , מגיעים בזמן לכל משימה ומבצעים אותה על הצד הטוב ביותר .
יש לנו פיקוד עורף מעולה .
בני הזוג של כולנו .
הם עומדים מאחורינו בכל רגע נתון ,
ודואגים שנוכל למלא את המשימות ...
המעגל הרחב יותר - שסובב את צבאינו הקטן ,
הם החברים הטובים של כולנו שעוזרים לנו בתפילות ...
המון תפילות , מכל עבר מתפללים איתנו  החברים שלנו ...
והצבא שלנו ... עובד כל הזמן , בלי הפסקה .
ואני אומרת : עם צבא ומצביא שכזה : יש רק נצחונות !
לא ככה ? ...