ושוב הכנס הארצי שלנו .
כמו לפני שנה וכמו לפני שנתיים - במלון כפר המכביה .
כנס מולטידע חוגג שלושים שנה , שזה מרשים , תודו ...
שלושים שנה של כנסים ...
אולי כדאי שנספר את זה למי שהספיד את מקצוע הספרנות ... והיה אחד כזה בכנס , אחד המרצים ... אבל בל נקדים את המאוחר ,
זה שדיבר סרה במקצוע שלי - יקבל את התשובות בתורו ...
הבוקר התחיל בתערוכה מרשימה של הספקים שלנו , איזה כייף לפגוש את כולם ! יש תחושה חגיגית באויר .
ולפגוש כמובן את חבריי וחברותי , הספרנים והספרניות - זה תמיד מחמם לי את הלב .
אחר כך היו ברכות , תודות ונאומים ...
קצת יותר מדי לטעמי , אבל זהו טיבם של כנסים . חייבים להודות לכולם , ולהזכיר את כל העושים במלאכה .
הספריה הציבורית של זכרון יעקב - קיבלה את פרס הספריה המצטיינת , מה שהיה מרגש מאוד .
ראש המועצה של זיכרון יעקב , שנכח באירוע חלק מחמאות רבות למנהלת הספריה , אורלי אבני .
שתי ספרניות זכו בפרס ספרנית השנה .
אילנה שקולניק מנהריה ואירית ארבל מראשון לציון .
לשתיהן מגיע ! שתי נשים מרשימות ורבות פעלים אשר מרימות את קרנו של המקצוע שלנו .
ולהרצאות ...
הדובר הראשון היה הסופר המוכשר והמרשים אשכול נבו .
עם הקול הרדיופוני והמראה שלו ... לדעתי הוא היה יכול להיות שחקן ממש לא רע , אבל ניחה גם בתור סופר הוא מוצלח ...
הוא סיפר על תהליך הכתיבה של נוילנד ועל הקשר המעניין של הספר למחאה החברתית .
אין ספק שהיה מעניין . אפשר להסכים איתו , אפשר לא להסכים איתו , אבל לדבר הוא יודע ...
פרופסור גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה דיבר איתנו על:
הצד האפל של הרשת - טרור באינטרנט ... מה שהיה מפחיד ומלחיץ ומדאיג .
מסתבר שיש אלפי אתרים של טרוריסטים באינטרנט .אם פעם הם היו נלחמים בנו רק בעזרת רובים , היום נוסף לכך יש להם גם לפטופים ומערכות ממוחשבות מתוחכמות ... הם מחוברים לרשתות חברתיות , ליוטיוב , לפייסבוק - מגייסים לשורותיהם עוד טרוריסטים , משתמשים ברשת להפיץ שינאה נגדנו ...
והכי מפחיד היה לראות איך הם פונים לקהל של ילדים רכים ומחנכים אותם לשינאה ואלימות בעזרת הגיבורים של וולט דיסני ...
גל מור , שהוא עורך ראשי באתר : חורים ברשת , אתר מצוין בענייני לטכנולוגיה , דיבר על :
האם רשתות חברתיות מקדמות צדק חברתי .
אין ספק שלרשת החברתית יש כוח , אבל זה לא מספיק .
צריך שיהיה גם אדם עם חזון ואישיות מאחורי הרעיון שמפריחים לרשת ...
העיתונאי דרור פויר - דיבר על הנאומים שכתב לאנשי המהפכה החברתית .
דרור הוא עיתונאי מוכשר . אני בשלב הזה כבר התעייפתי מלשמוע על המחאה החברתית והמהפכה החברתית .
אותי למשל היה יותר מעניין אם הוא היה מדבר על הכתיבה העיתונאית ולא על הצד של כותב נאומים ...
במושב שאחרי ארוחת הצהריים , דיברו על ספרים דיגיטליים , לדעתי כאן , בישראל זה עוד לא תפס .
בארה"ב - כנראה זה עובד יותר טוב .
והנה אנחנו מגיעים למרצה שהרגיז אותי ברמה שיצא לי עשן מהאוזניים ...
עומד על הבמה ד"ר אשר עידן מאוניברסיטת בר אילן ומדבר על עתיד הספרים בעולם הרשתות החברתיות והטבלטים ...
לדעתו ... הספר מתפרק ...
לדעתו ... כל מקצוע שהמשכורת בו יורדת ייעלם (ספרנות)
לדעתו ... קריאה בספר היא שטחית וקריאה בגוגל היא מעמיקה ....
הוא מחנך את הסטודנטים שלו לקרא כמה שפחות ....
תגידו לי : אולם מלא במאתיים חמישים ספרנים ( לא יודעת כמה היו שם , אני מנחשת) וכולם שתקו???
היו כמה התקוממויות , אבל לא משהו דרמטי ...
הוא דיבר על עוד דברים .
דברים חשובים כמו חוכמת ההמונים ... אבל אותי הוא איבד .
אני הרגשתי שמזלזלים בי ...
הספר המודפס לא רלוונטי?
הרי מחקרים מוכיחים שילדים קוראים , הם יותר אינטליגנטים , הציונים שלהם גבוהים יותר , ההבנה שלהם את העולם טובה יותר מילדים שאינם קוראים ... והוא מביא לי את גוגל????
הוא טען שגוגל טוב יותר מכל ספר ...
מה אתם אומרים? לא מרגיז??
והוא סיכם את השיחה בכך שאנחנו (ההורים / ספרנים) עגלונים ... שרודפים אחרי מטוסי סילון (הילדים שלנו) , ואיחל לנו בהצלחה במרדף ...
לא הצחיק אותי .
אנחנו הספרנים , למקרה שהוא לא יודע ... אלופים בטכנולוגיה , אנחנו מכירים את כל הג'דטים שהילדים שלנו משחקים בהם ... לילדים יש אולי יותר זריזות ידיים , אבל אין להם את העומק והנסיון שלנו יש .
בקיצור יצאתי עצבנית מהיום הראשון ...
היום השני התחיל באופן מאוד כייפי .
פרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים .
השנה מתחלקות בפרס שתי סופרות ילדים מוכשרות . הסופרת דורית אורגד על סיפרה קלקידן , המספר את סיפורו של נער אתיופי המתמודד בהצלחה עם חיים לא פשוטים .
והסופרת אורנה בורדמן על סיפרה המקסים : "מלכה בעל כורחה" , אשר מביא פרשיה הסטורית מרתקת מתקופת גלות בבל .
פרופסור קרין נחום הרצתה על המאגר הביומטרי : סיכוי או סיכון ? ...
אני , רק מלשמוע את צמד המילים : "מאגר ביומטרי" - חוטפת חלחלה בכל הגוף ...
קרין הסבירה את עמדתה המתנגדת כמובן למאגר זה , והראתה את הסיכונים של כריכת תעודת זהות חכמה עם מאגר ביומטרי .
אחרי ששמעתי את כל הסכנות (לא שלא ידעתי אותן קודם) ... חשבתי לעצמי שבעצם כשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו מזוהים ע"י טביעות האצבע שלנו ... רק שבניגוד למאגר הזה שהממשלה רוצה לכפות עלינו , את הזיהוי בשדה התעופה - אנחנו בחרנו לעשות באופן חופשי .
וזה הבדל מאוד גדול .
הפסיכולוג הקליני עידן עמיאל מבית חולים שניידר דיבר על
סמכות חדשה - התמודדות של ההורים עם "ילידים דיגיטליים" ...
ההגדרה :"ילידים דיגיטליים" ... הצחיקה אותי ברמות . הוא נתן הרצאה מרתקת ומעניינית על התמודדיות של הורים עם ילדיהם בעידן הדיגיטלי ... הילדים נולדו בעידן הזה , ואנחנו ההורים "מהגרים" ... וככאלה קשה לנו יותר להסתגל לתרבות הזאת ...
מה אני אגיד? ... באופן אישי לא נתקלתי בבעיות שהוא מדבר עליהם . אני מאמינה בחינוך שלי , וברוך השם , התוצאות מדברות בעד עצמן ...
אחר כך הייתה הרצאה של לימור הררי ממשרד החינוך , על גלישה בטוחה ברשת .
לטעמי ההרצאה התאימה יותר לספריות בית ספר ומורים , אבל היה מאוד מעניין .
צביה אלגלי , מומחית לתרבות דיגיטלית דיברה על הרשת החברתית .
מה שהיה מיוחד בהרצאה הוא : שהיא הביאה איתה שני נערים בכתה יא' ... ושוחחה איתם .
כן ... כנראה שיש באמת הבדלים בין הדור שלנו לשלהם ... מסתבר שהם ידעו על הגדרות הפרטיות של פייסבוק שאפשר לשנותם - יותר מהרבה אנשים שישבו בקהל ... הם גם היו טיפה יותר מעודכנים באפליקציות חדשות :-) ...
במושב המסיים שהייתי בו דיברו על :"חוק הגנת הספרות והסופרים בישראל".
אני חושבת שזה מאוד חשוב! נראה לי נוראי שסופר יכתוב ספר במשך שלוש שנים ואחר כך יקבל עליו 25 ש"ח . כל מבצעי הארבע במאה מעצבנים אותי ברמות מטורפות .
כן , אני מוכנה לשלם יותר על ספר ושהסופרים יוכלו להתפרנס מהכתיבה .
מי שהשתתף ברב שיח היו : חבר הכנסת ניצן הורביץ , חבר הכנסת זבולון אורלב , הסופר חגי ליניק ,
ירון סדן שהיה מנכ"ל הוצאת עם עובד והסופר משה סקאל .
מאוד התרשמתי מדברי הטעם של ניצן הורביץ וזבולון אורלב .
בינתיים החוק תקוע בגלל הרשות להגבלים עסקיים ... נראה אם יצליחו להעביר אותו ...
זהו . נגמר עוד כנס . היה מרתק מעניין , לעיתים מרגיז כפי שקראתם , אבל כל מפגש עם חבריי וחברותיי , החלפת דעות , סיעור מוחות - שווה את זה . אחרי הכנס חשבתי שאלי כדאי להאריך את זמן ההפסקות
:-) כי הרעיונות הכי טובים , ההתיעצויות והעצות הטובות - כפי שכבר כתבתי לא פעם - הם מהקולגות !
תודה למארגנים וניפגש בכנס הבא!
כמו לפני שנה וכמו לפני שנתיים - במלון כפר המכביה .
כנס מולטידע חוגג שלושים שנה , שזה מרשים , תודו ...
שלושים שנה של כנסים ...
אולי כדאי שנספר את זה למי שהספיד את מקצוע הספרנות ... והיה אחד כזה בכנס , אחד המרצים ... אבל בל נקדים את המאוחר ,
זה שדיבר סרה במקצוע שלי - יקבל את התשובות בתורו ...
הבוקר התחיל בתערוכה מרשימה של הספקים שלנו , איזה כייף לפגוש את כולם ! יש תחושה חגיגית באויר .
ולפגוש כמובן את חבריי וחברותי , הספרנים והספרניות - זה תמיד מחמם לי את הלב .
אחר כך היו ברכות , תודות ונאומים ...
קצת יותר מדי לטעמי , אבל זהו טיבם של כנסים . חייבים להודות לכולם , ולהזכיר את כל העושים במלאכה .
הספריה הציבורית של זכרון יעקב - קיבלה את פרס הספריה המצטיינת , מה שהיה מרגש מאוד .
ראש המועצה של זיכרון יעקב , שנכח באירוע חלק מחמאות רבות למנהלת הספריה , אורלי אבני .
שתי ספרניות זכו בפרס ספרנית השנה .
אילנה שקולניק מנהריה ואירית ארבל מראשון לציון .
לשתיהן מגיע ! שתי נשים מרשימות ורבות פעלים אשר מרימות את קרנו של המקצוע שלנו .
ולהרצאות ...
הדובר הראשון היה הסופר המוכשר והמרשים אשכול נבו .
עם הקול הרדיופוני והמראה שלו ... לדעתי הוא היה יכול להיות שחקן ממש לא רע , אבל ניחה גם בתור סופר הוא מוצלח ...
הוא סיפר על תהליך הכתיבה של נוילנד ועל הקשר המעניין של הספר למחאה החברתית .
אין ספק שהיה מעניין . אפשר להסכים איתו , אפשר לא להסכים איתו , אבל לדבר הוא יודע ...
פרופסור גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה דיבר איתנו על:
הצד האפל של הרשת - טרור באינטרנט ... מה שהיה מפחיד ומלחיץ ומדאיג .
מסתבר שיש אלפי אתרים של טרוריסטים באינטרנט .אם פעם הם היו נלחמים בנו רק בעזרת רובים , היום נוסף לכך יש להם גם לפטופים ומערכות ממוחשבות מתוחכמות ... הם מחוברים לרשתות חברתיות , ליוטיוב , לפייסבוק - מגייסים לשורותיהם עוד טרוריסטים , משתמשים ברשת להפיץ שינאה נגדנו ...
והכי מפחיד היה לראות איך הם פונים לקהל של ילדים רכים ומחנכים אותם לשינאה ואלימות בעזרת הגיבורים של וולט דיסני ...
גל מור , שהוא עורך ראשי באתר : חורים ברשת , אתר מצוין בענייני לטכנולוגיה , דיבר על :
האם רשתות חברתיות מקדמות צדק חברתי .
אין ספק שלרשת החברתית יש כוח , אבל זה לא מספיק .
צריך שיהיה גם אדם עם חזון ואישיות מאחורי הרעיון שמפריחים לרשת ...
העיתונאי דרור פויר - דיבר על הנאומים שכתב לאנשי המהפכה החברתית .
דרור הוא עיתונאי מוכשר . אני בשלב הזה כבר התעייפתי מלשמוע על המחאה החברתית והמהפכה החברתית .
אותי למשל היה יותר מעניין אם הוא היה מדבר על הכתיבה העיתונאית ולא על הצד של כותב נאומים ...
במושב שאחרי ארוחת הצהריים , דיברו על ספרים דיגיטליים , לדעתי כאן , בישראל זה עוד לא תפס .
בארה"ב - כנראה זה עובד יותר טוב .
והנה אנחנו מגיעים למרצה שהרגיז אותי ברמה שיצא לי עשן מהאוזניים ...
עומד על הבמה ד"ר אשר עידן מאוניברסיטת בר אילן ומדבר על עתיד הספרים בעולם הרשתות החברתיות והטבלטים ...
לדעתו ... הספר מתפרק ...
לדעתו ... כל מקצוע שהמשכורת בו יורדת ייעלם (ספרנות)
לדעתו ... קריאה בספר היא שטחית וקריאה בגוגל היא מעמיקה ....
הוא מחנך את הסטודנטים שלו לקרא כמה שפחות ....
תגידו לי : אולם מלא במאתיים חמישים ספרנים ( לא יודעת כמה היו שם , אני מנחשת) וכולם שתקו???
היו כמה התקוממויות , אבל לא משהו דרמטי ...
הוא דיבר על עוד דברים .
דברים חשובים כמו חוכמת ההמונים ... אבל אותי הוא איבד .
אני הרגשתי שמזלזלים בי ...
הספר המודפס לא רלוונטי?
הרי מחקרים מוכיחים שילדים קוראים , הם יותר אינטליגנטים , הציונים שלהם גבוהים יותר , ההבנה שלהם את העולם טובה יותר מילדים שאינם קוראים ... והוא מביא לי את גוגל????
הוא טען שגוגל טוב יותר מכל ספר ...
מה אתם אומרים? לא מרגיז??
והוא סיכם את השיחה בכך שאנחנו (ההורים / ספרנים) עגלונים ... שרודפים אחרי מטוסי סילון (הילדים שלנו) , ואיחל לנו בהצלחה במרדף ...
לא הצחיק אותי .
אנחנו הספרנים , למקרה שהוא לא יודע ... אלופים בטכנולוגיה , אנחנו מכירים את כל הג'דטים שהילדים שלנו משחקים בהם ... לילדים יש אולי יותר זריזות ידיים , אבל אין להם את העומק והנסיון שלנו יש .
בקיצור יצאתי עצבנית מהיום הראשון ...
היום השני התחיל באופן מאוד כייפי .
פרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים .
השנה מתחלקות בפרס שתי סופרות ילדים מוכשרות . הסופרת דורית אורגד על סיפרה קלקידן , המספר את סיפורו של נער אתיופי המתמודד בהצלחה עם חיים לא פשוטים .
והסופרת אורנה בורדמן על סיפרה המקסים : "מלכה בעל כורחה" , אשר מביא פרשיה הסטורית מרתקת מתקופת גלות בבל .
פרופסור קרין נחום הרצתה על המאגר הביומטרי : סיכוי או סיכון ? ...
אני , רק מלשמוע את צמד המילים : "מאגר ביומטרי" - חוטפת חלחלה בכל הגוף ...
קרין הסבירה את עמדתה המתנגדת כמובן למאגר זה , והראתה את הסיכונים של כריכת תעודת זהות חכמה עם מאגר ביומטרי .
אחרי ששמעתי את כל הסכנות (לא שלא ידעתי אותן קודם) ... חשבתי לעצמי שבעצם כשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו מזוהים ע"י טביעות האצבע שלנו ... רק שבניגוד למאגר הזה שהממשלה רוצה לכפות עלינו , את הזיהוי בשדה התעופה - אנחנו בחרנו לעשות באופן חופשי .
וזה הבדל מאוד גדול .
הפסיכולוג הקליני עידן עמיאל מבית חולים שניידר דיבר על
סמכות חדשה - התמודדות של ההורים עם "ילידים דיגיטליים" ...
ההגדרה :"ילידים דיגיטליים" ... הצחיקה אותי ברמות . הוא נתן הרצאה מרתקת ומעניינית על התמודדיות של הורים עם ילדיהם בעידן הדיגיטלי ... הילדים נולדו בעידן הזה , ואנחנו ההורים "מהגרים" ... וככאלה קשה לנו יותר להסתגל לתרבות הזאת ...
מה אני אגיד? ... באופן אישי לא נתקלתי בבעיות שהוא מדבר עליהם . אני מאמינה בחינוך שלי , וברוך השם , התוצאות מדברות בעד עצמן ...
אחר כך הייתה הרצאה של לימור הררי ממשרד החינוך , על גלישה בטוחה ברשת .
לטעמי ההרצאה התאימה יותר לספריות בית ספר ומורים , אבל היה מאוד מעניין .
צביה אלגלי , מומחית לתרבות דיגיטלית דיברה על הרשת החברתית .
מה שהיה מיוחד בהרצאה הוא : שהיא הביאה איתה שני נערים בכתה יא' ... ושוחחה איתם .
כן ... כנראה שיש באמת הבדלים בין הדור שלנו לשלהם ... מסתבר שהם ידעו על הגדרות הפרטיות של פייסבוק שאפשר לשנותם - יותר מהרבה אנשים שישבו בקהל ... הם גם היו טיפה יותר מעודכנים באפליקציות חדשות :-) ...
במושב המסיים שהייתי בו דיברו על :"חוק הגנת הספרות והסופרים בישראל".
אני חושבת שזה מאוד חשוב! נראה לי נוראי שסופר יכתוב ספר במשך שלוש שנים ואחר כך יקבל עליו 25 ש"ח . כל מבצעי הארבע במאה מעצבנים אותי ברמות מטורפות .
כן , אני מוכנה לשלם יותר על ספר ושהסופרים יוכלו להתפרנס מהכתיבה .
מי שהשתתף ברב שיח היו : חבר הכנסת ניצן הורביץ , חבר הכנסת זבולון אורלב , הסופר חגי ליניק ,
ירון סדן שהיה מנכ"ל הוצאת עם עובד והסופר משה סקאל .
מאוד התרשמתי מדברי הטעם של ניצן הורביץ וזבולון אורלב .
בינתיים החוק תקוע בגלל הרשות להגבלים עסקיים ... נראה אם יצליחו להעביר אותו ...
זהו . נגמר עוד כנס . היה מרתק מעניין , לעיתים מרגיז כפי שקראתם , אבל כל מפגש עם חבריי וחברותיי , החלפת דעות , סיעור מוחות - שווה את זה . אחרי הכנס חשבתי שאלי כדאי להאריך את זמן ההפסקות
:-) כי הרעיונות הכי טובים , ההתיעצויות והעצות הטובות - כפי שכבר כתבתי לא פעם - הם מהקולגות !
תודה למארגנים וניפגש בכנס הבא!