יום שני, 27 בדצמבר 2010

"רוני ושמחי בת ציון"...

בשבוע האחרון לחייה של אמא , יצאנו אחותי ואני לרגע למספרה .
בעודנו צועדות בשביל המוליך לשם ,
אומרת פתאום אחותי :"תראי ... השמש זורחת והשמיים כחולים"...
אני מסתכלת עליה בשקט ולא עונה ...
"החיים שלנו נעצרו והכל רגיל בחוץ"... היא מוסיפה .
זה באמת לא יאומן , איך הכל ממשיך ...
אמא שלנו כבר לא פה ...והכל ממשיך כרגיל .
השמש זורחת , השמש שוקעת , לילה ויום ,
הקיץ היה וחלף , הגיע סוג של חורף ... 
ואמא שלנו לא פה ... 
למרבה הפלא , החיים ממשיכים ...
ועם הכאב , הצער והגעגועים ,  יש גם שמחה פתאום ...
לאחי האהוב , שכבר כתבתי עליו : כאן
נולדה בת שלישית .
אחי , שביליתי בביתו הרחוק  עם אבא - בנובמבר האחרון ...
כל נובמבר התפללתי בסתר ליבי ... שהקטנה תגיע כבר ,
כדי שאספיק לפוגשה לפני שאני חוזרת לארץ...
אך היא ... הגיעה מתי שנוח לה ...
בלי להתחשב בדודתה חסרת הסבלנות ...
רוני שלנו הגיחה לעולם ב - 14 לדצמבר  בלילה - שעון אטלנטה ...
את צהלות השמחה שלי ... אני מניחה ששמעו  בקצה העולם ...
כמעט כמו צהלות השמחה של אמא שלי - כשאני ילדתי את נכדתה הבכורה ...
הנכדה הארבע עשרה  של סבתא ציונה נולדה ...
תינוקת קטנטונת , עטורת  רעמה של שיער שחור ...
שדומה להפליא לסבתה ...
סבתא - שאותה היא לא תכיר ...
רוני שלנו ...
רוני - ציונה שלנו ...
רוני ושמחי בת ציון ..

7 תגובות:

  1. כרגיל כתבת נהדר.... (האבא העייף). 

    השבמחק
  2. מי זה? אבא של רוני ?
    כשהיא תצא לדייטים אתה תהיה יותר עייף , תאמין לי ...
    :-) .

    השבמחק
  3. מרגש ומדהים!
    שיר

    השבמחק
  4. החיים נמשכים והשמיים לא נופלים, אבל לא אותו דבר...

    השבמחק
  5. התכוונתי למה שכתבתי :
    "למרבה הפלא , החיים ממשיכים "...

    השבמחק
  6. כן, החיים נמשכים וטוב שכך, אבל אנחנו כבר לא אותו הדבר.
    מזל טוב, גם אני נולדתי ב-14 לדצמבר, מזל קשת.

    השבמחק
  7. מזל טוב יקירתי !
    שיהיו רק שמחות :-)
    את צודקת , אנחנו לא אותו דבר ...

    השבמחק