יום שני, 29 ביוני 2009

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר ...

זהו .
סיימנו כתה יב'.
השבת האחרונה הייתה "שבת הורים" .
הורי בנות מחזור כז' התארחו ביחד עם בנותיהן לשבת אחרונה באולפנא .
התרגשות רבה באויר .
הרבה שיחות , מפגש אימהות/בנות עם המחנכות , מילות סיכום של ראש האולפנא .
ואני? אני נזכרתי בשבת אחרת ...
שבת הורים של כתה ט' , לפני ארבע שנים .
שבת - שבה ישבה בכורתי עגומת עיניים ועצובה .
שבת - שבה בכלל לא היה מובן לי , שנשב פה לסיום בסוף ארבע שנים .
היו הרבה דמעות בכתה ט' , שלה ושלי ...
קשיי הקליטה של שתינו , היו לא פשוטים ...
אבל מבעד לדמעות , בכורתי נשכה שפתיים ואמרה :"פה אני רוצה ללמוד אמא . זה החינוך שאני רוצה".
לא הסכימה לוותר , למרות שאני כבר ויתרתי ... היה לי קשה , הדמעות .
והנה - נגמרו הדמעות וחלפו להן ארבע שנים והיא מסיימת ...
במוצאי שבת היה מעמד סיום .
התכנסנו כולנו באמפי של האולפנא . הורים , בנות וצוות וכולם נרגשים .
מילות תודה של הבנות .
מילות סיום של הצוות .
ואני? רוצה לצלם כל פרט , כל תזוזה , שיהיה למזכרת .
אך בכורתי ... "לא אמא , אל תצלמי ... אח"כ"...
ואני נאלצת לשבת במקומי , מושבתת מאונס ... הילדה לא נותנת לי לצלם ...
אבל אז אני מתקוממת . הרי לא בכל יום היא מסיימת כתה יב' .
אני קמה ממקומי , נגשת לבתי המוקפת בחברותיה , זוכה ממנה למבט מצמית , ו..."אוף אמא ... לא לצלם"...
אבל החברות , כולן קופצות :"כן , כן , צלמי צלמי "...
למרבה הפלא היא נכנעת ומוותרת ואני מצלמת עוד ועוד ועוד ...
פתאום אני שומעת שאטת רגליים מאחורי ... מסובבת את הראש ו... עשרות הורים עם מצלמות , עטים על בנותיהן ומצלמים ...
"תראי מה עשית ..." צוחק האיש שלי ,"כנראה כולם קיבלו "הוראות" מהבנות שלהם וכשראו אותך קיבלו אומץ "...
כששככה המהומה שעוררתי ... המשיך הטקס .
צפינו במצגת מרגשת של בנותינו - בארועים שונים מכתה ט' ועד היום , מלווה בשירים יפים .
התרגשתי כששמעתי את אברהם פריד בשירו הנפלא ביותר בעיני .
זה שגם אני בחרתי להשמיע לבנות כשברכתי אותן בהכתרה .
כשהבנות שלנו , ניגשו כל אחת לאמה והגישו לנו ורד אדום , בכלל לא התאמצתי להסתיר את הדמעות ...

הילדה שלי .
רק אתמול הלכה לגן ... וכבר אישה צעירה . עוד שניה יוצאת לחיים .
ואני - שמנסה להאחז בשאריות ילדותה חושבת בשקט לעצמי :
"היא עוד לא בת 18, היא בת 17 ושמונה חודשים"...
זהו .
נגמר .
חיבוק אחרון למחנכות , למדריכות .
עוד דימעה אחת .
עוד מבט אחרון על בנין הכיתות והחדרים בהן בילו ארבע שנים .
בהצלחה יקירות!
קדימה , לחיים האמיתיים ...

18 תגובות:

  1. בהצלחה בהמשך הדרך!

    אתר האולפנא משדר שמדובר במוסד חינוכי ששווה
    לתת לעצמך זמן הסתגלות ולהיות בוגרת שלו

    ירדנה

    השבמחק
  2. הי יגאל ,
    תודה .
    תמיד משמח אותי לראות שאתה קורא ...

    השבמחק
  3. ירדנה יקרה ,
    אין לך מושג איך קלעת בול!
    את כל-כך צודקת .
    הרבה דברים טובים יש שם , למרות שמדי פעם היו לי מחלוקות איתם ...
    אבל הטוב שיש - עולה בהרבה על חילוקי הדעות שלי .

    השבמחק
  4. ניראה לי שמדובר בילדה מאוד מיוחדת שעברה תהליך ניפלא של התבגרות .
    ובאשר לך אמא, את אמא "מטורפת" במובן הכי חיובי בעולם.
    פ.
    את רואה מישהו ממטר כמדובר בבנות שלך?

    השבמחק
  5. אמא שלי, ריגשת אותי כ"כ..
    את מדהימה!
    אני ותמרי מעריכות מאוד את כל מה שאת עושה בשבילנו..
    [וזה בלי סוף!]
    ושוב, את כותבת נהדר.

    השבמחק
  6. הי פ.
    אכן ילדה מיוחדת .
    ואני?
    אמא .
    אמא רגילה כמו כל האימהות בעולם ...

    השבמחק
  7. ילדה שלי קטנה!
    אני אוהבת את שתיכן מאוד מאוד מאוד .

    השבמחק
  8. ילדה שלי!
    איך שהזמן עובר, אתמול נולדת, והיום את אמא לילדה מתבגרת כמה מרגש, רק אתמול לוינו אותך לכתה א' ואחר כך לתיכון, ואחר כך לצבא, וכל ההתרגשות הכרוכה בנישואים עם פיני המדהים ואחר כך כמובן הבנות שהיו המתנה הכי מרגשת שאבא ואמא יכולים לצפות להם, ולקרוא את מה שאת כותבת בכשרון כזה גם זה מרגש, אז תמשיכי לכתוב ולרגש אותנו.
    אוהבים אותך אמא ואבא.

    השבמחק
  9. כתבתי תגובה ארוכה והיא נמחקה כאשר לחצתי על "פרסם הערה". איזה מעצבן!!!
    בכל אופן כתבתי שגם בתי סיימה י"ב והייתה מסיבת סיום מרגשת מאד ביום ראשון עם תכנים דומים למסיבה של בתך. אצלם כתבו "לכל סיום יש התחלה חדשה". יפה נכון?

    אני מאחלת לבתך המון הצלחה בהמשך הדרך.

    השבמחק
  10. הי שרלה
    אני כמו תמיד עוברת את הכל קצת אחריך ועוד רגע הבכורה שלי נכנסת לאולפנא. אני מקווה שנעבור את זה בשלום ובטוב.
    וכרגיל את כותבת מעניין , מרגש, ונפלא.
    עוד מעט וכבר תוכלי לפרסם ספר...
    ענת

    השבמחק
  11. מרגש ומקסים. קוראת ומתרגשת ממעגל החיים הזה של גן בית ספר אולפנא נישואין. הכל מגיע במהירות הבזק.
    אני יודעת, כי גם אני הייתי במקום ההוא..
    יהי רצון שתמשיכי להתרגש!
    ברכה והצלחה - יעל. החברה של אמא.

    השבמחק
  12. אמא ואבא ,
    תודה על הפירגון ,
    גם אני אוהבת אתכם .

    השבמחק
  13. bayle יקרה ,
    את צודקת! פורמט התגובות של בלוגר הוא נוראי .
    צריך לפעמים ללחוץ על "פרסם הערה" פעמיים או יותר , עד שההערה מתפרסמת .זה מאוד לא ברור הפורמט הזה ...
    אני חשבתי עלייך במוצאי שבת ...במסיבה שלנו . ידעתי שגם את תכף תהיי באותו מעמד .
    ואכן כן , לכל סיום - יש התחלה חדשה .
    תודה על הברכות , ואני מברכת בחזרה !

    השבמחק
  14. ענת , אל תשכחי שהאולפנא - היא מטר ורבע מהבית שלך . אני בטוחה שהכל יעבור בקלות .
    ובלוג , זה לא ספר ... יש הבדל "קטנטן" ...
    למרות , שאם אני חושבת על זה עכשיו- קראתי לא מזמן ספר , שהוא רומן באס אם אסים . כל הסיפור באס אם אס ...
    היה נחמד דווקא ...

    השבמחק
  15. יעל ,
    לא ידעתי שאת קוראת את הבלוג שלי ...ברוכה הבאה!
    נכון , הכל חולף כהרף עין .
    תודה רבה על הברכות !

    השבמחק
  16. אז מה קורה איתך כרגע?
    חלף הרבה זמן מאז הפוסט!

    השבמחק
  17. אתה מסתכל על פוסט מלפני יותר משנה ...
    אם תקרא את הפוסטים החדשים , תדע בדיוק מה קורה איתי ...

    השבמחק