אני מגיעה לספריה די מוקדם . עוד לא פותחת לקהל .
אלו שעות השקט שלי ...
אני מקטלגת , מסדרת מדפים ,"עבודות פנים" - בשפה שלנו .
"מסדרת מדפים" אמרתי??
ליתר דיוק - נראה לי שצונאמי עבר פה אתמול ...
מה זה הבלאגן הזה בכל פינה? שאלוהים יעזור לי ... חושך בעיניים ...
מה אגיד ומה אומר , אחרי כל-כך הרבה שנים של עבודה סיזיפית בסידור המדפים , אני לא מתרגלת לזה ...
וכבר כתבתי על כך כאן .
כל פעם הכעס שוטף אותי מחדש .
כמה פעמים הסברתי , אמרתי , התחננתי כמעט :"אל תחזירו ספרים למקום , בבקשה לא לחזיר ספרים למדפים"...
ואנשים לא מבינים ... "מה , אני לא יודע מאיפה לקחתי את הספר?" מתרעם עלי מישהו .
זהו , שאתה לא יודע - רק נדמה לך שאתה יודע ואתה מאוד בטוח ...
ואני מראה לו שאת הספר שלקח ממדף של 355 (ספרים בנושא צבא ומלחמה) , הוא החזיר למדף של 616 (ספרים בנושאי רפואה)...היה בטוח שזה המקום ...
זה באמת דומה , רק טור אחד אחרי המקום הנכון ...
מה שאנשים לא מבינים זה : כשמישהו מחפש ספר ספציפי שלא נמצא במקום כי מישהו שם אותו במדף אחר - יהיה לי מאוד קשה למצוא את הספר! זה יותר גרוע מלחפש מחט בערמת שחת ...
הדבר המתסכל ביותר מבחינתי הוא: לדעת שספר נמצא בספריה - ולא למצוא אותו על המדף .
על ספריית הילדים אני בכלל לא מדברת ... שם הקטנים הופכים בלי הכרה ...
והאימהות שלהם? מחנכות אותם "להחזיר למקום"...
"החינוך" הזה עולה לי בשעתיים מתישות של סידור מדפים ...
האמת היא - שתוך כדי כתיבת הפוסט הזה , אני רואה ילדה קטנה שבוחרת לעצמה ספרים , אשר לא מוצאים חן בעיני אמה , והיא מחזירה אותם למדפים ...
ואני חושבת בשקט , את מה שעוד מעט אגיד בקול רם:
"חבר'ה , בבקשה אל תעזרו לי "...
יש לכם בספרייה עגלות איסוף? בביקור הקצרצר שלי לא שמתי לב לכך. וכמובן צריך לתלות שלט שלא להחזיר ספרים למדפים.
השבמחקאז ככה : יש לנו עגלת איסוף אחת ויש מצב שזה לא מספיק .
השבמחקלגבי השלט, אני באופן אישי לא כל-כך אוהבת שלטים ... זה כמו לעשות נו נו נו ... מעדיפה להסביר להם ...
שרה,
השבמחקאצלנו כל ילדי הגנים (82) וכיתות א' (9 כיתות)
ביקרו השנה בספריה בחדר סיפור.
בהדרכה שנתתי לילדים הקפדתי להסביר להם שלא כמו בבית ובגן בספריה לא מחזירים את הספר למדף, גם כשילמדו באוניברסיטה את הספר יניחו על העגלה
זה עוזר, קצת. כמו שאמרת מעדיפה להסביר להם
תתחילי עם הילדים
אם רק היו מבינים כמה העזרה הזו מפריעה
ירדנה
הי ירדנה ,
השבמחקאיזה רעיון מצוין !
רק שאצלי לא מגיעים הגנים וכתות ביה"ס במאורגן...
אני מסבירה להם בתפזורת ...
מודה שכתבתי את הפוסט הזה מתוך כעס,שלפעמים משתלט עלי...
מקווה שלא הגזמתי....
הי שרה,
השבמחקכל ספריה נלחמת בבעיה הזאת - רק תחשבי איך זה בספריה שלנו! הפתרון של עגלות על-יד המדפים עוזר, אבל זה לא מספיק. חוץ מהחזרת ספרים למדפים כל יום, אנחנו עושים כל יום "קריאת מדף" - ז"א אנחנו מתחילים בהתחלת המדפים ומסדרים כל יום מדף או כוננית או כמה שאת יכולה לעשות (מסדרים לפי מספר דויאי וסיגנטורה) וממשיכים למחרת מהמקום שהפסקת בו יום קודם, אפילו אם יש בלגן איפה שכבר סדרת. מגיעים לסוף וחוזרים חלילה. מצאנו שזאת הדרך הטובה ביותר למצוא את כל הספרים שלא במקום.
לגבי לחנך את הקהל - הבלגן מראה שאנשים באים לספריה ומשתמשים בספריה וזה סימן של הצלחה.
אליסה ,
השבמחקאין לך מושג כמה טוב לשמוע שזאת לא רק הבעיה שלי , וזה קורה בעוד מקומות !
ככה אני מרגישה שלפחות יש מי שמבין אותי .
הלוואי שהייתי יכולה לעשות כמו אצלכם ולעבור כל יום על המדפים בצד העיוני, כדי לוודא שהכל במקום .אין סיכוי , אין אצלנו מספיק כוח אדם .
אני מכבה שריפות כל הזמן ...
לפעמים אני מסדרת בבוקר מוקדם את הצד של הילדים -ואני יודעת בוודאות שבוקר למחרת , כאילו לא עשיתי כלום...
וזה נכון מה שאמרת ,הרבה אנשים מגיעים לספריה . ואם המדד להצלחה הוא הבלאגן , אז אנחנו הצלחנו בגדול ...
הי שרה,
השבמחקלא הבנת.
קריאת מדף זה לא יום אחד! זה יכול לקחת חודשים עד שמגיעים להתחלה. זה פשוט הדרך הכי טובה שמצאנו למצוא ספרים שהלכו לאבוד. אין מנוס, גם צריך להחזיר ספרים למדפים כל יום בנוסף ל"קריאת מדף". זה באמת עבודה סיזיפית ואנחנו לא משתלטים על זה, אבל שתי השיטות יחד מפטיחים אפשרות למצוא ספרים ש"הלכו לאבוד". דרך אגב, לא חשוב איזה גודל הספריה, לעבודה זאת אף פעם אין מספיק כוח אדם!
הבנתי אותך מצוין אליסה .
השבמחקברור שזאת עבודה שלוקחת חודשים - אבל אתם עושים אותה יום יום . ממשיכים מאיפה שהפסקתם יום קודם . לזה התכוונתי , שאצלי זה מאוד מסובך . יש לי מדפים מועדים ששם יש בלגאן אינסופי , כמו רפואה למשל . כמה שאני אסדר - יום אחר כך יבלגנו-אז לשם אני ניגשת - כמה שאני יכולה , ואת השאר דוחה ...
גם אצלנו יש אותה בעייה:
השבמחקאנשים רוצים לעזור לנו אך עושים "שרות דב".
רק שאצלנו יש פחות מבקרים מאשר בספריות ציבוריות/אקדמיות/בית ספריות, ולכן היקפי התופעה מצומצמים יותר.
עידית ,
השבמחקלא שאני שמחה שגם אתם סובלים מאותה בעיה ... אבל זה נותן לי הרגשה טובה לדעת - שיש מי שמבין על מה אני מדברת . בימים האחרונים מנסים כל מיני אנשים שקראו את הפוסט הזה , לתת לי עצות איך לפתור את הבעיה , ואני צוחקת בקול - כמה שזה לא רלוונטי מה שהם מציעים ...
ולכן נעים לי כשיש מי שמבין אותי .
בס"ד
השבמחקגם אותי זה ניחם קצת, שיש מי שמבין את הבאלאגן ונתקל באותה בעיה. גם אצלי זה כמו צונאמי אחרי כמה שעות השאלה, ותמיד אני במרדף אחרי הספרים האבודים. מה שאני עושה -אני אומרת למי שלא מצא ספר, שכשאסדר את הספרים ודאי אמצא מה שחיפש, ואז אני מתקשרת אליו, ושומרת לו את הספר אצלי כדי שלא ילך לאיבוד.
אנונימית יקרה ,
השבמחקאני מאוד שמחה על התגובה שלך - אבל כשמגיבים כ"אנונימי" - חייבים לחתום את השם , אחרת אני לא יודעת מי זה ...