יום רביעי, 10 ביוני 2009

"המורה , תן לי אישור"...

לפני כחודש כשהייתי חולה , עשיתי משהו שכבר שנים לא עשיתי ...
צפיתי בטלביזיה בבוקר ...
תוך כדי בהייה במסך , התחילה תוכנית שכנראה היתה בשידור חוזר .
במבצע
"עופרת יצוקה" , כשילדי הדרום ישבו בבית מאונס , ניסו במערכת החינוך שלא להוציאם לגמרי מהמסגרת ודרך הטלביזיה ניתנו שיעורים שונים ע"י אנשים מעניינים ומיוחדים , לאו דווקא מורים .
השיעור הזה , שאני במקרה ראיתי , היה של בחור צעיר ונחמד בשם :
גיא פינקלשטין .
גיא - הוא מנכ"ל
עמותת לשם , שהיא עמותה לקידום ההשכלה הגבוהה של סטודנטים עם ליקויי למידה .
גיא סיפר לתלמידים את סיפורו כילד וכנער עם לקות למידה , בתקופה שבה לא כל-כך ידעו מה לעשות עם ילדים כאלו .
המערכת לא הבינה אותו ולא ממש עזרה לו . יתרה מזאת , לדעתי המערכת אפילו הזיקה לו !
אבל גיא , עמד מול התלמידים בוטח ורהוט וסיפר להם דברים - שלי בתור אמא , חנקו בגרון ...
מה שהכי נגע לליבי היה הסיפור שסיפר על המנהלת שלו
בתיכון .
כדי להתקבל למכינה על מנת להשלים בגרויות גיא היה צריך אישור על 12 שנות לימוד . המנהלת סירבה לתת לו את האישור המבוקש . גיא מספר שממש התחנן בפני המנהלת במשך חצי יום שתיתן לו את המסמך כי הוא רוצה לבנות את חייו .
בסוף בסוף , אחרי תחנונים מרובים - נתנה לו המנהלת את האישור .
הסיפור המקומם הזה - הזכיר לי סיפור אחר ...
סיפור שהתרחש לפני מספר שנים .
האיש שאיתי , הוא מורה בתיכון . כבר הרבה שנים .
שנים רבות הוא היה גם מחנך . הרבה מאוד בני נוער עברו אצלו בכתות . טובים , טובים פחות , שובבים , עם לקויים ובלי , תלמידים ... אתם יודעים ...
הסיפור הזה מתייחס לאחד מהם , שהלימודים בהחלט לא היו בראש מעייניו ... הוא לא הירבה לפקוד את ספסל הלימדים .
מה שעניין את הילד הזה היה מכונאות רכב , מנועים , תיבות הילוכים , שמן וגריז ...
בשליש הראשון של כתה יב' - הוא נכח בבית הספר ... אח"כ פרש והלך לעבוד .
כשהשתחרר מהצבא הוא הגיע למחנך שלו , לשעבר וביקש:"המורה , אני רוצה ללכת לקורס נהגי משאיות , אני צריך אישור על 12 שנות לימוד , אתה יכול לתת לי?"
המחנך , התלבט רגע : טוב , הוא לא בדיוק למד שתיים עשרה שנים ...
מצד שני , מה הילד מבקש?

להתפרנס .
לעשות קורס נהגי משאיות ולהתפרנס בכבוד ...
האיש שלי , נתן לו את האישור .
בלי לעשות שרירים ,
בלי בירוקרטיה מיותרת ,
בלי להערים קשיים .
וכל זה עבר לי בראש כששמעתי את גיא מספר על המנהלת שלו .
אצלנו , כשזה קרה - חשבתי שזה הדבר הנכון לעשות . שבשביל זה מערכת החינוך קיימת - כדי לעזור לאלו הזקוקים לה ולא להקשות עליהם ...
והבחור הצעיר ?
בכל פעם שהוא עובר עם המשאית שלו בכביש מול האיש שלי , הוא מנופף לו בשמחה ,
ובפגישות פנים אל פנים - הוא מנשק אותו ואומר :"המורה , הצלת אותי "...

12 תגובות:

  1. את ניפלאה.
    אני מכיר את הסיפור באופן אישי.
    פיני

    השבמחק
  2. מי שנפלא בסיפור הזה , זאת לא אני ...

    השבמחק
  3. לפעמים צריך להתגמש, אבל גמישות אינה אופיינית למערכות בירוקרטיות, וחבל!

    השבמחק
  4. את צודקת , עידית .
    אבל אם מאחורי המערכות הבירוקרטיות -יעמדו אנשים עם נשמה , אני בטוחה שזה יכול להשתנות .

    השבמחק
  5. סיפור מרגש.

    חבל שלא כולנו אנושיים, כי בשנייה אפשר להציל נפש אחת כמו שבאותה שנייה אפשר להרוס אותה!

    השבמחק
  6. זה נכון שבשניה אפשר להרוס .
    אבל הייתי רוצה לקוות , שכשאפשר לעזור - מי שיכול שיעשה זאת .

    השבמחק
  7. אמא המקסימה!!
    את ואבא פשוט חמודים עם לב טוב.
    את כישרונית וכותבת יפהפה!
    אוהבת מאוד,
    שיר.

    השבמחק
  8. זה רק אני אולי, אבל התגובות של הפוסט הזה (בעיקר זו שמעלי) מרגשות אותי יותר אפילו מהפוסט עצמו...
    :)

    השבמחק
  9. תודה יואב ,
    כמה אני שמחה לראות אותך פה!
    והתגובה שמעליך?...
    זאת התינוקת שלי (בת 15)...

    השבמחק
  10. אין, אין, אין כמו פיני....
    כפרה עליו ועל אחותי.
    דרור

    השבמחק
  11. אחי?
    אתה פה? איזה יופי!
    בא לי לכתוב עליך פתאום ...
    (אל תדאג , אם אני אכתוב אבקש רשות קודם)...

    השבמחק
  12. זה אני (דרור) - והרשות נתונה....

    השבמחק