הורים טובים והורים טובים יותר ...

כשנולדה בכורתי , הסתכלתי עליה טוב טוב ...
לא היה מצורף דף הוראות ...
דווקא חיפשתי ...
לא היה ...
ומאז , אני כל הזמן לומדת .
לומדת איך להיות אימא כמובן .
ביחד איתה וביחד עם אחותה הקטנה .
שתיהן עוזרות לי ללמוד .
אני אף פעם לא בטוחה - שאני עושה נכון .
תמיד יש לי ספיקות .
כמו אז , מזמן כשהן היו קטנות והיינו הולכות לגינה אחרי הצהריים .
הייתי מוצאת את עצמי מתרוצצת אחריהן בלי הפסקה .
עולה איתן למיגלשה ומתגלשת ... כדי שלא תיפולנה חלילה ...
רצה בינות לסולמות ...
מנדנדת את הנדנדות (לא חזק מדי , כמובן)...
ובעודי מתנשמת ומתנשפת - אני רואה את שאר האימהות , חברותי , שילדיהן אף הם משתוללים בגינה .
אבל הן , האימהות ...
יושבות בנחת על הספסל , נהנות מהשקט ומדברות ביניהן ...
רק אני רצה בינות למתקני השעשועים בגינה ...
היום - ממרומי גילי אני יודעת , שחברותי הן אימהות לא פחות טובות ממני ...
רק קצת יותר רגועות ...
אז - לא חשבתי ככה .
לעיתים שקלתי להתקשר ליצחק קדמן , שיבוא לגינה בישוב  ויראה בעצמו את ה"הזנחה הפושעת" של חברותי ...
וראה זה פלא ...
כל הילדים גדלו .
אילו שרצו אחריהן בגינה ... וגם אילו שלא .
או למשל : בימים הקשים של שדירות  כשספגו שם מטחי אש רבים , החליט ראש האולפנא - במטרה טובה אני חייבת לציין , לחזק את התושבים .
ובנות האולפנא נסעו לשם ליום התנדבות .
שתי בנותי החכמות אמרו אחת לשניה - שהן אפילו לא תספרנה לי על הפעילות - כי אין סיכוי שארשה להן להשתתף .
הן צדקו , שתיהן .
למרבה ההקלה - היו כמוני עוד כמאה אימהות ...
סימן שאני אימא נורמלית ...
אף פעם אני לא בטוחה שאני נוהגת נכון .
ההתלבטויות , המחשבות , אני כמו כל אימא רוצה רק בטובתן ...
והן ... כמו כל ילדינו - אולי לא תמיד מבינות זאת .
ורציתי להקדיש את הפוסט הזה , לאמא אחת - ספציפית ...
שבזמן האחרון , משום מה , נדמה לה שהיא לא הייתה אימא מספיק טובה ...
לא מספיק חיבקה , לא מספיק נתנה , לא מספיק הקדישה ...
ורציתי להגיד לה , לאימא הזאת - הספציפית ...
שאם היא גידלה ארבעה ילדים , די מוצלחים אני חושבת ...
סימן שבטוח , אבל ממש בטוח משהו - היא בטח עשתה בסדר ...
לא ככה ?