יום שבת, 15 באוגוסט 2009

"המעבורת ... בהחלט המעבורת"...

"מה החויה הכי חזקה שלך מהטיול?" שאל אותי אבא שלי , כשחזרנו לארץ .
ואני , עונה בלי לחשוב בכלל :"המעבורת , ברור שהמעבורת!"...
לא הנופים , לא מרחבי הירוק העצומים , לא כמויות המים הבלתי נתפסות , לא המפלים המרהיבים שראינו בכמה מקומות .
טכנולוגיה ...
טכנולוגיה פשוטה ...
או בעצם , לא כל-כך פשוטה .
אבל המראה בהחלט שבה את ליבי .
ומעשה שהיה כך היה ...
אנחנו עוברים בעיירה סט אלדגנד , משמאלנו המוזל רחב ואינסופי .
מרחוק אנו מבחינים במעבורת מתקרבת לכיוון שלנו .
"יש פה סכר גדול " אומר האיש שלי פתאום , "בואו נעצור - אולי נצליח לראות איך המעבורת עוברת מצד אחד של הסכר לצד השני" .
שכן , אתם צריכים להבין - כבר כמה ימים שאנחנו נוסעים בינות לנהר ומשני צידי הסכר יש הבדלי גבהים במים .
בצד אחד של הסכר - המים גבוהים יותר ובצד השני - נמוכים .
במקרה שלנו המעבורת מגיעה מהמקום בו - המים גבוהים בעשרות מטרים מהמקום בו - אנו עומדים ומביטים .
המעבורות בנהרות כאן - מעבירות סחורות ממקום למקום , היות ואנחנו בארץ ישראל , לא משופעים בנהרות - המראה הזה בהחלט מעורר את סקרנותינו ...
אנחנו תוהים איך המעבורת עוברת , יש לזה הסבר הגיוני כמובן , אבל אין כמו מראה עיניים כפי שמיד נווכח ...
המעבורת כבר ממש קרובה ,
פתאום ... רעש חזק מתחת לרגלינו ...
המים מתחילים לגעוש ...
מתחת לפני המים - נפתחות דלתות ברזל אותן איננו רואים - אך שומעים את הרעש בבירור ...
המים מתחילים לזרום מצד אחד של הסכר - לצד השני ...
לאט לאט , המעבורת מהצד השני של הסכר - מנמיכה גובה - עד שהמים בשני הצדדים - שווים בגובהם .
ואז ... השערים מתחילים להיפתח ומחסום הברזל - שעובר מגדה לגדה - עולה למעלה , כמו המחסום של הרכבת אצלנו .
ברגע שהשער פתוח לגמרי - המעבורת עושה את דרכה במעבר הצר ,
"רב החובל" עומד על הסיפון עם מכשיר ניווט כלשהו , שנראה לי מלמעלה די חדשני ודואג שהמעבורת שלו - לא תפגע בשולי המעבר הצר .
כל הארוע - נראה לי מהצד כמבצע מסובך למדי ...
אנשי הסכר היושבים ב"מגדל הפיקוח" שלהם , לא רחוק מהמקום בו אנו עומדים -
נראים לי מרוכזים מאוד .
זהו .
עברה .
ובצד השני ... מחכה בסבלנות ספינת טיולים ובתוכה תיירים .
ממש כמו מפגש רכבות אצלנו ...
המעבורת ממשיכה בדרכה וספינת התיירים מתחילה לחצות את הסכר - בדיוק אותו דבר , רק בכיוון ההפוך ...
היא עוברת לצד השני ונעצרת .
הדלתות התת קרקעיות של הסכר - נסגרות וכן גם השערים .
אט אט , אני מבחינים בספינה שמגביב עוד קצת ועוד קצת ...
כשהמים מגיעים לגובה הרצוי והסופי ספינת הטיולים ממשיכה בדרכה .
היינו שם שעה וחצי מביטים בפלא המתרחש לנגד עינינו .
פתאום שמנו לב , שאנחנו כבר לא לבד שם ... עוד כמה תיירים סקרנים כמונו הצטרפו כדי להנות מ"המופע "...
המעבורת - אני אומרת לאבא ..
בהחלט המעבורת ...

4 תגובות:

  1. הי שרה,
    פוסט מקסים...
    אז היכן טיילתם בדיוק, והאם זה היה עצמאי או מאורגן?

    השבמחק
  2. מירה יקרה ,
    תודה רבה !
    טיילנו ככה: בגרמניה , שוויץ , אוסטריה , צרפת ואיטליה ...
    עשרה ימים מרוכזים מאוד של אירופה ...
    אני כבר כותבת כמה פוסטים על הטיול הזה , בהמשכים ... אם לא קראת את הקודמים - דפדפי אחורה .
    זה היה טיול עצמאי . אחותי וגיסי ואנחנו .

    השבמחק
  3. שרהל'ה

    מתי תוסיפי RSS לבלוג שלך?
    קשה לי לעקוב אחרייך, ולכן פיספסתי את הפוסטים הקודמים שלך...

    השבמחק
  4. מירה יקרה,
    את כל כך צודקת , אני צריכה לעשות זאת .
    אבל , בינתיים - בתחתית הבלוג כתוב:
    הצטרף כמנוי ל- רשומות (Atom)
    אם תקליקי על זה - זה קוד דומה ל -RSS , וזה עובד בדיוק כמוהו .
    אבל אני אוסיף RSS - כדי שיהיה יותר ברור .
    תודה על ההערה .

    השבמחק