‏הצגת רשומות עם תוויות סרטן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרטן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 30 במאי 2013

גם אני רוצה להגיד משהו על קנאביס רפואי ...


כולם מדברים על זה עכשיו . בגלל שמשרד הבריאות רוצה להקשות את הנהלים לקבלת  התרופה  ואני בכוונה משתמשת במילה תרופה  ... זה מאוד פופולרי  לפחד מהקנביס . שמרנות יכולה להיות מאוד מאוד גרועה , אם היא משאירה אותנו בתוך ריבוע שלעולם לא נצא ממנו . המתנגדים חוששים שאם השימוש בקנאביס יתאפשר ביתר קלות - ליותר אנשים , הוא  יגיע לרחובות ולסוחרי הסמים .  חשש לכאורה מוצדק .
אני רוצה לדבר על החולים דווקא .  על אילו שזקוקים לקנאביס על מנת לקיים אורח חיים לכאורה נורמלי , עם המחלה הקשה שלהם ...
אני רוצה לדבר על חולי הפרקינסון , על הלומי הקרב ,על חולי ניוון השרירים , על חולי האלצהיימר , על חולי סרטן , על כל החולים במחלות סופניות ...

אני רוצה לדבר על אימא שלי ...
כשאימא חלתה בסרטן בפעם השנייה ... זה היה הרבה יותר נורא מהפעם הראשונה ...
בפעם השנייה , הגוף יותר חלש , גם הנפש . קשה יותר להילחם .
בפעם השנייה , אימא גם סבלה מכאבים קשים – שלא היו כשהיא חלתה בפעם הראשונה . כשראיתי כמה היא סובלת ... נזכרתי בתוכנית שאברי גלעד עשה – על הקנאביס הרפואי .
והחלטתי שאני רוצה קנאביס .
אני רוצה קנאביס לאימא שלי . 
ולא אכפת לי מה יגידו , ומה יחשבו , ועד כמה הבורות בנושא הזה חזקה .
ואמרתי לה :" אימא , בואי ננסה קנאביס . בואי נבקש מהרופא . את זכאית . ואת תקבלי . וזה יעשה לך רק טוב"... 
אימא שלי חששה . גם היא הייתה שבויה בדעה שקנאביס זה סם מסוכן . בתור מעשנת לשעבר – היא ממש לא רצתה לעשן שוב . אבל מצאנו פיתרון . קנאביס אפשר לצרוך בכמה אופנים ,לא רק בעישון . שכנעתי אותה  שזה רעיון מעולה  בשבילה . הקנאביס יעזור לה עם הכאבים , הוא משפר תיאבון , אפילו מאזן לחץ דם וסוכר .  קנינו מכשיר אידוי (וופורייזר) . ואחרי הבירוקרטיה -  היא קיבלה אישור לצרוך את התרופה .
קיבלנו אישור מהמשטרה לשנע את החומר , ואבא היה מביא  אותו מאזור המרכז .

עכשיו תשמעו : מדובר באימא שלי , שהייתה חולת סרטן והיה ברור שהיא נמצאת על זמן שאול ...  הקנאביס היה אמור להקל על הסבל שלה בחודשי חייה האחרונים . ואין ספק שהוא עשה את זה .
אחרי שהיא הייתה שואפת את האדים דרך הפיה של המכשיר , מיד היא כבר הייתה מרגישה אחרת . היא פשוט הייתה הופכת לבנאדם אחר .  הכאבים היו נעלמים . היא הייתה נרגעת  . זה היה משהו לא יאומן . בהרף עין , היא הייתה מרגישה יותר טוב . ולא . היא לא הייתה מסוממת . הייתי יושבת לידה  כשהיא הייתה משתמשת  בתרופה , וההקלה שאני הרגשתי כשראיתי את השינוי על פניה ... הייתה מאפשרת גם לי , לנשום כמה שעות ביתר קלות ...  הידיעה הזאת  , שעכשיו כמה שעות היא לא  תסבול , עזרה גם לנו .

כשמטפלים באדם אהוב חולה סרטן , או כל מחלה קשה אחרת והוא  כל כך סובל ממנה , ובעצם אין לנו דרך לעזור לו  התסכול הוא נורא . הקנאביס עזר לנו . עזר לאימא שלנו .  הוא לא מרפא את המחלה , זה ברור ... אבל הוא מקל על הסבל הנורא . והסבל , תאמינו לי הוא נורא . ולא רק לחולה . גם כל המשפחה הקרובה סובלת איתו ביחד . 
לכל אלה שצועקים :"סם מסוכן . סם מסוכן "... אני מאחלת שלעולם לא יזדקקו לסגולותיו של הקנאביס .  למי שפוחד שהקנאביס יגיע לידיים לא נכונות ... יש לנו משטרה שאמורה לשמור על החוק .
ואני רוצה לבקש משרת הבריאות :אנא ממך ,  אל תקשי על אנשים כל כך חולים  , גם ככה ההתמודדויות שלהם ביום יום הן קשות  דיין , אין שום סיבה להוסיף להם עוד .
אני בטוחה שאם אימא שלי עוד הייתה פה בסביבה ... היא הייתה אומרת לך את זה בעצמה ...

יום חמישי, 25 בפברואר 2010

יצאנו למלחמה ...

יצאנו למלחמה ...

מלחמה קשה .
אולי הכי קשה שאי פעם נלחם בה .
במלחמה הזאת אין טנקים או תותחים ...
אין רובים , או יריות ...
אבל יש צבא .
צבא חזק
ומסור
ונאמן .
ובראש  הצבא שלנו יש מצביא .
מצביא נחוש , חזק  ויש לו מטרה אחת :
לנצח בקרב ...
בצבא הזה - אין  סרבנים ,
כולם ממלאים פקודות ...
כל  אחד  יודע  בדיוק מה התפקיד  שלו ...
יצאנו למלחמה ...

מלחמה על החיים של אמא שלנו .
בתפקיד המצביא - עומד אבא  .
הוא מוביל את הצבא קדימה ,
בנחישות  ובלי היסוס  וארבעת החיילים , האחים שלי ואני - מיישרים איתו קו כל הזמן .
החיילים מתואמים ביניהם , מגיעים בזמן לכל משימה ומבצעים אותה על הצד הטוב ביותר .
יש לנו פיקוד עורף מעולה .
בני הזוג של כולנו .
הם עומדים מאחורינו בכל רגע נתון ,
ודואגים שנוכל למלא את המשימות ...
המעגל הרחב יותר - שסובב את צבאינו הקטן ,
הם החברים הטובים של כולנו שעוזרים לנו בתפילות ...
המון תפילות , מכל עבר מתפללים איתנו  החברים שלנו ...
והצבא שלנו ... עובד כל הזמן , בלי הפסקה .
ואני אומרת : עם צבא ומצביא שכזה : יש רק נצחונות !
לא ככה ? ...