הכנס השנה התקיים ברמת רחל .
התחיל בכך שבכלל לא היה לי חשק לנסוע ...
הסיבה ברורה ...
המשיך בדיון המשפחתי הקבוע ...
כשזה מגיע למקום שבחיים לא נסעתי אליו , החצי שלי חושש שאני לא אסתדר ...
הוא: "כדאי לך לנסוע בתחבורה ציבורית"...
אני :"מתי בפעם האחרונה אתה נסעת בתחבורה ציבורית??? תזכיר לי "...
והסתיים בכך שכמובן נסעתי עם האוטו שלי ...
כמובן שטעיתי בדרך ... (זה הג'י פי אס אשם ) ,
וכמובן שהסתדרתי והגעתי בשלום ...
כמה אני אוהבת לפגוש את חברי חברותי מנהלות ומנהלי הספריות מכל רחבי הארץ .
הרבה אנשים ...
ביום יום אני כל-כך לבד בעבודה שלי ...
ולעיתים כשאני מתמודדת עם בעיה מקצועית ואין לי עם מי להתלבט ... אני שולחת מייל לירדנה ...חברתי הכל כך חכמה ואני יודעת שעוד רגע , אני אקבל מייל עם תשובה מפורטת , הצעות ודוגמאות למה אני צריכה לעשות ...
כי הרי ידוע הוא שספרנים הם עם שעוזר ומפרגן אחד לשני .
לכן , אני תמיד שמחה לפגוש את כולם .
המלון מקסים , החדרים יפים , הנוף משגע .
ירושלים מסביב , וגם בית לחם וקבר רחל ממש קרוב ...
אסור לגלות , אבל ארבע חברות לקחו יוזמה ובוקר אחד נסעו לקבר רחל ...
שתיים אחרות נסעו לכותל ...
ממה ששמעתי היו עוד אנשים שבין לבין טיילו להם בירושלים ...
ההרצאות היו חשובות . חלקן היו ממש מעניינות , חלקן פחות .
אני התחברתי מאוד להרצאתו של עופר בן דור : "הבלתי אפשרי - מאוד אפשרי" .
עופר סיפר גם על עצמו וגם על עמותת "אתגרים" .
עמותת אתגרים עוזרת לקדם נכים ומוגבלים בעזרת ספורט אתגרי .
עופר הוא איש מלא עוצמה וכוח פנימי אשר בהשראתה של אימו , אשר שכלה את אחיו הגדול במלחמת יום הכיפורים ובגיל ארבעים וארבע החליטה להביא עוד חיים לעולם , החליט שבשבילו אין דבר שהוא בלתי אפשרי .
עופר התחבר לבחור אתיופי עיוור בזה נבבה אשר חלם לרוץ מרתון .
הסיפור הוא ארוך ומרגש , אני לא אספר פה את כולו ... אבל אחרי המון אימונים ומאות אלפי ק"מ שעופר ובנו גיא רצו עם בזה , כשידיהם מחוברות ברצועה מגומי - הצליח בזה לרוץ במרתון בביג'ין ולסיים אותו חמישי בעולם .
אחרי המרתון סיפר בזה לעופר על חלומו להגיע לאוורסט ...
אני - בשלב הזה של הסיפור כבר לא נשמתי ... ומיותר לציין את הדמעות שחנקו אותי ... מזל שהיה חושך ואף אחד לא ראה ...
הוא הגיע , הבחור ... לאוורסט כמובן , בעזרת עופר וגיא ועוד מתנדבים מעמותת "אתגרים" ...
עוד הרצאה חשובה הייתה היכרות עם האתר : "כל זכות" - אשר מרכז המון מידע בנושאים של הזכויות של כולנו .
ביום השני לכנס הייתה הרצאה מדהימה של ד"ר יניב לויתן , "השפעות הטכנולוגיה על החברה" .
יניב טוען שאנחנו כבר לא צריכים מחשבים ולפטופים ... כל מה שאנחנו זקוקים לו נמצא בתוך הסמארטפון ...
כל ההרצאה ישבתי וחייכתי לעצמי בשקט ...
חלק ניכר מהדברים שיניב אמר , אני היכרתי , מכיוון שלמדתי את הדברים אצל מורה מצוין - שכבר לפני שנתיים אמר דברים דומים ... על רשתות חברתיות , איך לרתום את המדיה החדשה לטובתינו כדי להישאר רלוונטיים , איך הספריות אמורות לתת שירותים חדשים בתוך העידן של הטכנולוגיה המתקדמת .
מרתק .
בערב נסענו למוזיאון ישראל .
מרגש אותי כל פעם מחדש להיות במוזיאון הזה , ולא משנה כמה פעמים כבר ביקרתי בו .
ראינו ממש מעט ממה שיש למוזיאון להציע ...
אבל כל מה שראינו היה יפהפה .
גם בתערוכה המודרנית . וגם בתערוכה של לבצע דברים לפי הוראות .
ביום האחרון שמענו את גיא יריב - שהעביר לנו הרצאה מרתקת , על איך לבנות טיעון ואיך להשמע יותר מעמיקים ומשכנעים ואף להפוך להיות כאלה ...
אבל הדבר הכי טוב בכנסים האלו ,דבר שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים - זאת הלמידה מהקולגות ...
השיחות מסביב לשולחן בזמן ארוחת הבוקר או הצהריים או הערב , השיחות אל תוך הלילה , העצות שקיבלתי ואולי גם נתתי , התובנות שלקחתי , אני אוהבת לשמוע מה עושים במקומות אחרים , מנחם אותי לדעת שהבעיות שלי , הן לא רק שלי ...
היה ממש טוב .
אני שמחה שהשתתפתי .
ניפגש בכנס ספרנים , במרץ?
התחיל בכך שבכלל לא היה לי חשק לנסוע ...
הסיבה ברורה ...
המשיך בדיון המשפחתי הקבוע ...
כשזה מגיע למקום שבחיים לא נסעתי אליו , החצי שלי חושש שאני לא אסתדר ...
הוא: "כדאי לך לנסוע בתחבורה ציבורית"...
אני :"מתי בפעם האחרונה אתה נסעת בתחבורה ציבורית??? תזכיר לי "...
והסתיים בכך שכמובן נסעתי עם האוטו שלי ...
כמובן שטעיתי בדרך ... (זה הג'י פי אס אשם ) ,
וכמובן שהסתדרתי והגעתי בשלום ...
כמה אני אוהבת לפגוש את חברי חברותי מנהלות ומנהלי הספריות מכל רחבי הארץ .
הרבה אנשים ...
ביום יום אני כל-כך לבד בעבודה שלי ...
ולעיתים כשאני מתמודדת עם בעיה מקצועית ואין לי עם מי להתלבט ... אני שולחת מייל לירדנה ...חברתי הכל כך חכמה ואני יודעת שעוד רגע , אני אקבל מייל עם תשובה מפורטת , הצעות ודוגמאות למה אני צריכה לעשות ...
כי הרי ידוע הוא שספרנים הם עם שעוזר ומפרגן אחד לשני .
לכן , אני תמיד שמחה לפגוש את כולם .
המלון מקסים , החדרים יפים , הנוף משגע .
ירושלים מסביב , וגם בית לחם וקבר רחל ממש קרוב ...
אסור לגלות , אבל ארבע חברות לקחו יוזמה ובוקר אחד נסעו לקבר רחל ...
שתיים אחרות נסעו לכותל ...
ממה ששמעתי היו עוד אנשים שבין לבין טיילו להם בירושלים ...
ההרצאות היו חשובות . חלקן היו ממש מעניינות , חלקן פחות .
אני התחברתי מאוד להרצאתו של עופר בן דור : "הבלתי אפשרי - מאוד אפשרי" .
עופר סיפר גם על עצמו וגם על עמותת "אתגרים" .
עמותת אתגרים עוזרת לקדם נכים ומוגבלים בעזרת ספורט אתגרי .
עופר הוא איש מלא עוצמה וכוח פנימי אשר בהשראתה של אימו , אשר שכלה את אחיו הגדול במלחמת יום הכיפורים ובגיל ארבעים וארבע החליטה להביא עוד חיים לעולם , החליט שבשבילו אין דבר שהוא בלתי אפשרי .
עופר התחבר לבחור אתיופי עיוור בזה נבבה אשר חלם לרוץ מרתון .
הסיפור הוא ארוך ומרגש , אני לא אספר פה את כולו ... אבל אחרי המון אימונים ומאות אלפי ק"מ שעופר ובנו גיא רצו עם בזה , כשידיהם מחוברות ברצועה מגומי - הצליח בזה לרוץ במרתון בביג'ין ולסיים אותו חמישי בעולם .
אחרי המרתון סיפר בזה לעופר על חלומו להגיע לאוורסט ...
אני - בשלב הזה של הסיפור כבר לא נשמתי ... ומיותר לציין את הדמעות שחנקו אותי ... מזל שהיה חושך ואף אחד לא ראה ...
הוא הגיע , הבחור ... לאוורסט כמובן , בעזרת עופר וגיא ועוד מתנדבים מעמותת "אתגרים" ...
עוד הרצאה חשובה הייתה היכרות עם האתר : "כל זכות" - אשר מרכז המון מידע בנושאים של הזכויות של כולנו .
ביום השני לכנס הייתה הרצאה מדהימה של ד"ר יניב לויתן , "השפעות הטכנולוגיה על החברה" .
יניב טוען שאנחנו כבר לא צריכים מחשבים ולפטופים ... כל מה שאנחנו זקוקים לו נמצא בתוך הסמארטפון ...
כל ההרצאה ישבתי וחייכתי לעצמי בשקט ...
חלק ניכר מהדברים שיניב אמר , אני היכרתי , מכיוון שלמדתי את הדברים אצל מורה מצוין - שכבר לפני שנתיים אמר דברים דומים ... על רשתות חברתיות , איך לרתום את המדיה החדשה לטובתינו כדי להישאר רלוונטיים , איך הספריות אמורות לתת שירותים חדשים בתוך העידן של הטכנולוגיה המתקדמת .
מרתק .
בערב נסענו למוזיאון ישראל .
מרגש אותי כל פעם מחדש להיות במוזיאון הזה , ולא משנה כמה פעמים כבר ביקרתי בו .
ראינו ממש מעט ממה שיש למוזיאון להציע ...
אבל כל מה שראינו היה יפהפה .
גם בתערוכה המודרנית . וגם בתערוכה של לבצע דברים לפי הוראות .
ביום האחרון שמענו את גיא יריב - שהעביר לנו הרצאה מרתקת , על איך לבנות טיעון ואיך להשמע יותר מעמיקים ומשכנעים ואף להפוך להיות כאלה ...
אבל הדבר הכי טוב בכנסים האלו ,דבר שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים - זאת הלמידה מהקולגות ...
השיחות מסביב לשולחן בזמן ארוחת הבוקר או הצהריים או הערב , השיחות אל תוך הלילה , העצות שקיבלתי ואולי גם נתתי , התובנות שלקחתי , אני אוהבת לשמוע מה עושים במקומות אחרים , מנחם אותי לדעת שהבעיות שלי , הן לא רק שלי ...
היה ממש טוב .
אני שמחה שהשתתפתי .
ניפגש בכנס ספרנים , במרץ?
