"תביאי את נגה , שתעשה בלגאן בספריה"...

נגה היא ילדה מקסימה . שובבה , צוחקת , משתוללת .
ילדה .
עוד לא בת חמש .
נגה מאוד אוהבת לבוא לספריה .
היא אוהבת במיוחד , מדף ספציפי...
את המדף שעליו עומדת סדרת "חלומות מתוקים" ... המדף הזה ,הוא בדיוק בגובה של נגה . היא נכנסת לספריה , רצה למדף ... ולפני שהספקתי לצייץ ... כל הספרים על הרצפה ... והיא מסדרת אותם בריבועים , בערמות , כאילו משחקת בפאזל . ילדה יצירתית בלי שום ספק .
ואני? מסתכלת על הקטנטונת הזו , שמגיל מאוד צעיר מחבבת להפוך מדפים עם ספרים , וכמובן שאינני כועסת עליה. איך אפשר?
אני כועסת על אימא שלה! אימא של נגה , חברתי הטובה , שעומדת בנחת , בוחרת לעצמה ספרים – וממש לא מתרגשת ממה שבתה עושה . "נו אני תכף אסדר אחריה"... כך היא אומרת כלאחר יד, ונגה שגאה מאוד בעצמה – פונה לטפל בעוד מדפים ...
ככה זה נראה , בכל פעם שנגה ואימא שלה מגיעות לספריה .

לפני חודש נכנס אחד הילדים לספרייה ואמר לי :" הייתה תאונה בישוב . נפגעה ילדה בת חמש , אולי את יודעת מי זאת?" בלי נשימה התחלתי להעביר לי בראש את כל הילדות בנות החמש שיש לנו בישוב ...
אחרי שעתיים קבלתי ס.מ.ס. מהבת שלי . נגה . זאת נגה .
אין לתאר מה עבר לי בראש ובלב באותן דקות שניסיתי להבין מה קורה .
נגה נפגעה בקרסול , פגיעה קשה . היא תצטרך עוד לעבור ניתוח , ותהיה מוגבלת לתקופה מסוימת . אבל היא תהיה לגמרי בסדר . בינתיים אימא שלה , לוקחת אותה בעגלה ממקום למקום .
ואני? בפעם האחרונה שפגשתי את אימא של נגה אמרתי לה: "תביאי את נגה , שתעשה בלגאן בספריה ... רק תביאי אותה "...