אומרת לי האישה הצעירה שעומדת מולי .
יום חמישי , שש בערב , הספריה הומה אנשים .
"אני צריכה להגיש עבודה ותראי מה מצאתי , מדף שלם שכאילו חיכה רק לי ... ובמכללה לא מצאתי כלום ... אבל אין לי מנוי בספריה..." היא ממלמלת .
"אל תדאגי" , אני מחייכת אליה, "אתן לך את הספרים" .
"באמת?" עיניה מאירות , "אפילו שאני לא רשומה?" ...
והיא ממהרת לשולחן , לוקחת את הטלפון הנייד שלה ומתקשרת:"אתה שומע , הספרנית תיתן לי את הספרים . כן , אני יודעת שאין לי מנוי , מסתבר שזאת לא בעיה כזאת גדולה בספריה כאן"...
אני שומעת אותה בחצי אוזן , כאמור יום חמישי היום ... אני מוקפת אנשים שזקוקים לעזרתי ,
ואני מחייכת לעצמי ...
אתם מבינים?
את הכללים , אני קבעתי . אני גם יכולה לשנות אותם לפי הצורך ...
והאישה הצעירה? ביום ראשון תבוא להירשם , בזה אין לי ספק .
והספרים שכל כך שימחו אותה?
הנה הם : כאן , כאן ,כאן וגם כאן .
בלוג על טיול שעשיתי לאחרונה
לפני 5 שנים
אמא, אני פשוט מתלהבת כל פעם שאני קוראת מה את כותבת.
השבמחקאת כותבת בצורה מקסימה ומעניינת.
אני באולפנא כרגע,אז געוגועיי הרבים.
אוהבת,
שיר.