‏הצגת רשומות עם תוויות "שבוע הספר". הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות "שבוע הספר". הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 ביוני 2012

קצת סיכומים אבל מהאמצע ...

כבר כתבתי על חודש הקריאה והספרות - כאן ,
סיפרתי על ההכנות , על ההשקעה  הרבה , וקצת על התחושות שלי .
עכשיו כשאנחנו בעיצומו של החודש , חשבתי לכתוב קצת על מה קורה בפועל ואיך הדברים עובדים ...
אז התחלנו בחגיגת מתנפחים גדולה , בדשא שליד הספריה .
המוני ילדים  וגם הורים  נהנו מהמתנפחים , צמר גפן מתוק וברד .
לא עשיתי יריד ספרים  השנה . הספק  שלי לא הסכים .
לטענתו  הוא לא הרויח מספיק כסף בשנה שעברה , כדי שזה יצדיק יריד השנה .
אני חולקת עליו ...
במקרה אני יודעת בדיוק כמה הוא הרויח ...
אני מודה שזה הרגיז אותי מאוד , אבל לא התעקשתי .  לא התחשק לי לריב .  אולי בשנה הבאה אבקש יריד ספרים מספק אחר .
 למרות שלא היה יריד הייתה היענות מאוד גדולה של הקהל .
בהמשך  ראש המועצה שלנו סיפר לילדים את :"הכיסים של ענתי"  , סיפור מקסים שמקפל  בתוכו את כל הערכים של שבוע הספר וחודש הקריאה .
לבסוף  הייתה הצגה של שחקן אחד (שרלי דנינו) שסיפר לילדים את :"העכבר והתפוח"  ע"פ  סטיבן בטלר , בשילוב בובות ומוסיקה .
שרלי התגלה כשחקן מוכשר , סטנדפיסט , אדם מקסים ובעל יכולת להפעיל ולשתף את הילדים - גם המפריעים שבהם ...
בסיומו של היום הראשון - חשבתי לעצמי שהיה מוצלח מאוד .
אותה פתיחה חגיגית התקיימה כעבור יומיים בספרית אבן שמואל .
גם שם הייתה היענות מדהימה והיה  תענוג  לראות  עשרות ילדים משתוללים מחוץ לספריה , ואח"כ  רואים תיאטרון סיפור בתוך הספריה .
ביום אחר  הייתה לנו שעת סיפור עם אימא מתנדבת .
אימא של גילי ונגה , שמקפידה להיות הראשונה שמתנדבת  לכל רעיון שצץ לי ... (ותודה לאל על אמהות שכאלה) ...
זאת הפעילות האהובה עלי .  היא לא עולה כסף , וגורמת כייף גדול לכל הנוכחים .
גילי הרגישה כמו מלכה כשאימא שלה סיפרה סיפור ,  הילדים נהנו מהיכולות הוירטואוזיות  של האמא הספציפית הזאת ,
ואני התמוגגתי ...
אני חושבת שזה מקסים לשלב את האימהות בפעילות התרבותית בספריה .
ביום נוסף הזמנתי את סופרת הילדים המקסימה : רונית חכם .
היא סיפרה לילדים איך כותבים ספר ואיך בוחרים לו איורים .
במחשבה של אחר כך ...  חשבתי שהילדים היו טיפה צעירים  מדי .
הייתי צריכה להזמין  גם ילדים גדולים יותר .
אבל יש סיפור של מאחורי הקלעים ...  קצת משעשע וקצת לא ...
הסופרת הייתה צריכה ברקו ומסך לפעילות שלה .
ברקו  קיבלתי מהמתנ"ס .
ומסך ...  אז ככה : המסך של המתנ"ס  - נעלם לא יודעים איפה הוא ...
לי - אין מסך  בספריה ...  (והיה כדאי שיהיה )...
מה עושים?
מתחילים "לרוץ "אחרי  מסך ...  מטלפנים , שואלים , מנסים לברר למי יש מסך ...
בסוף אחרי שלא מצאתי בשום מקום והתחלתי להתייאש , התקשר אלי חבר מהישוב ששמע  על המצוקה שלי , והפנה אותי לחבר אחר שיש לו בבית מסך ...
גייסתי את החצי  השני שלי - שיסחב את זה לספריה ...  אבל אז התברר שחסר לו חלק ואי אפשר להשתמש בו ...
(ועוד שעתיים  הסופרת מגיעה)...
מה עושים?
הגדולה שלי הייתה בספריה , שלחתי אותה הביתה בריצה שתביא לי מפת שבת לבנה ...
לקחתי סולם , פטיש ומסמרים  וחיברתי את המפה  למדפים ...
והנה מסך !
אמנם לא משוכלל , אבל מסך ...

מה עוד?
כבר  שנתיים שאני מנסה לארגן ביקור של  גני הילדים  בספריה .
משום מה זה לא יצא אל הפועל עד היום ...
לפני חודשיים התחלתי להכין את הביקור , ובאמת היום בבוקר ביקרו שני גנים בספריה .
אחד אחרי השני .
הסברתי  לילדים בקצרה על הספריה .
הם ישבו  מהופנטים . 
היו שם בהחלט ילדים שאני לא מכירה ואני אשמח אם הם "יסחבו"  את הוריהם לספריה בעקבות הביקור .
אחר כך הגננת סיפרה להם סיפור  , ולסיום חילקתי להם סימניות  מקסימות שהם צבעו בכייף . 
עכשיו נחכה ונראה  איזו השפעה תהיה  לביקור בספריה על הילדים שזו הייתה הפעם הראשונה שלהם אצלי ...

אם לומר את האמת , זהו חודש מאוד אינטנסיבי שגוזל ממני המון זמן וכוחות ...
אז נכון שאני נהנית  (רוב הזמן) ...
אבל ... "מה קורה עם הספרים החדשים"?   שאלה - ששאלה אותי הספרנית השניה לפני כמה ימים ...
בחדר הפנימי שלי , מחכים לי ארבעה ארגזים עם ספרים חדשים שאני לא מספיקה לעבור עלייהם ...
העבודה השוטפת   קצת מתעכבת כי אני עסוקה כל הזמן בתוכניות של חודש הקריאה , ופה יש תקלה שצריך לפתור , ושם יש מודעה שצריך לעדכן ...
ויש לי כבר סחרחורת מרוב רשימות עם פרטים שאסור לי לשכוח ... ויש עוד שבועיים כאלו ...
ו... אני מזכירה לעצמי שאני רק בנאדם , ואם יש דברים שמתעכבים ... אז לא נורא ...
"חודש הקריאה והספרות "- יש רק פעם בשנה ...

יום שבת, 25 ביוני 2011

מאחורי הקלעים של שבוע הספר ...

איך מארגנים את שבוע הספר? מישהו חשב  על זה פעם???
כולנו מגיעים לכיכרות ,  קונים ספרים , פוגשים את הסופרים האהובים עלינו ...
אבל מאחורי הקלעים ...
מה קורה מאחורי הקלעים?
חברי הספרנים בוודאי  יודעים על מה אני מדברת , אבל לאלו שלא יודעים ...
הנה טעימה קטנה  ...

הגענו  לזמן בשנה שבו צריך  להתחיל ולתכנן את חגיגות שבוע הספר . הבעיה הקטנטנה היא שתקציב אין .
משרד התרבות עדיין לא העביר לנו תקציב .
איך אפשר לתכנן משהו ככה???
יכולתי  להיות ראש קטן ולהגיד : אין כסף ...
אבל קשה לי .
קשה לי להיות ראש קטן ...
פניתי למתנ"ס  ,  בשיחה ראשונית לראות מה אפשר לעשות .
"תשיגי תקציב ונדבר"  - זאת  התשובה שקיבלתי .
פניתי לממונה עלי  במועצה ושטחתי  בפניו את בקשתי :  כסף ...
ועוד הייתה לי הברקה  :  המועצה שלנו חוגגת השנה שישים להיווסדה"...
"בוא נחגוג את שבוע הספר העברי בסימן שישים שנה למועצה"...  אמרתי לו .
זה מאוד מצא חן בעיניו .
"תכיני לי תוכנית מתוקצבת ונראה מה אני יכול לעשות" .  הוא אמר לי .
אז בניתי תוכנית .
דיברתי עם סופרים ,  עם מספרי סיפורים ,  בדקתי עלויות , כתבתי כל מה שאני מבקשת , דיברתי שוב עם המתנ"ס , שיניתי את התוכנית ... וזהו . כשהיה לי משהו מוגמר הלכתי שוב לממונים .
עכשיו לחכות ...
כמה זמן לחכות??
אין לי זמן ...
התאריכים שתכננתי כבר בפתח ....
יום , יומיים ,  שבוע ...
כל יום אני במועצה , מנדנדת ...
כבר התחלתי להרגיז את עצמי ...
אחרי  שבוע וחצי קיבלתי אישור לתקציב מסוים  ו... קדימה לדרך .
שוב אני נפגשת עם הבחור מהמתנ"ס ,  אנחנו נכנסים לעומק התוכנית,  שוב אני משנה כי לא הכל מסתדר ,  וכשכבר אני בטוחה שהכל מסתדר  - שוב בעיה  ואני צריכה להתחיל מחדש...
דקה לפני שאני חוטפת סחרחורת רצינית מכל העניין הזה ... סגרתי תוכנית .
עכשיו צריך לפנות לבית הדפוס ,  זה גם לוקח כמה ימים ...
בסוף הפרסום שלנו מוכן .  יצא יפהפה .
אנחנו תולים על כל לוחות המודעות בישובים  , ומחלקים לכל תיבות הדואר של כל תושבי המועצה ...
זהו , אפשר קצת לנשום לרווחה ...
אבל מאוד מעניין אותי משהו ...
מה אתם חושבים?
כשמישהו מקבל את הפרסום שלי ומסתכל עליו ,
אתם חושבים שהוא מבין שזה חודש של :
עבודה קשה
וריצות
וטלפונים
ותיאומים
ואכזבות
ועוגמת נפש
ושוב הכל מהתחלה עד שהגענו לתוצאה הזאת????