יום שישי, 14 בדצמבר 2012

ונציה היפה ...

בקיץ האחרון טיילנו בצפון איטליה . התחלתי לספר כאן ועדיין לא המשכתי ... אני יודעת שיש כמה אנשים שמצפים בקוצר רוח להמשך ... אבל קרו כל מיני דברים בחיים שלי שהסיטו אותי מהסיפור על הטיול . על חלקם כתבתי , על חלקם לא ... ובכל זאת הגיע הזמן ואני ממשיכה בסיפור .

אנחנו באוטובוס נוסעים לכיוון ונציה .
המולה , רעש וצחוקים מסביב . אנשים בחופשה ... מרשים לעצמם להשתובב ...
הקבוצה שלנו מונה גם כמה בני נוער ... מה שמוסיף להמולה והשמחה שסביבנו ...
חמישה שבאו עם ההורים , (משתי משפחות)
שניים שבאו עם סבתא (ואיזו סבתא ... אני עוד ארחיב עליה)...
ועוד אחת שהצטרפה לאביה .
כאמור פנינו לכיוון ונציה ...
מלכת הים האדריאטי ...
כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים לבקר שם והנה תכף זה קורה ...

את ונציה מרכיבים 117 איים שונים . כל אי יפה מחברו . יש בוונציה 150 תעלות וארבע מאות גשרים , ותעלה גדולה בצורת S במרכז – כדי שהאוכלוסייה תוכל לנוע ממקום למקום .
יהואש ,המדריך שלנו לוקח את המיקרופון בידו ו"מרביץ" בנו תורה ...
אני מוכרחה לציין שהידע שלו נרחב ואני מתרשמת ... שלא כמו המדריך שהיה לנו לפני שנה ...
ההוא – ידע להקריא מאוד יפה ... מהחוברת שהוא חשב שאנחנו לא מבחינים בה ...
לוונציה היה צי ימי חזק מאוד , מה שאיפשר לה לשלוט על כל האזור .
הדגל המפורסם של ונציה הוא דגל הארי המכונף . היכן שהוא התנופף , היה סמל לשלטונה של וונציה באזור .
כמובן שיש בוונציה גטו יהודי .
האם ידעתם שהמושג :"גטו" הומצא בוונציה???
הגטו היהודי של ונציה הוא למעשה הגטו הראשון שהיה אי פעם .
מקור המונח גטו הוא ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה .
ונציה מתקשרת אצלי להמון רומנטיקה ... גונדולות , מים ,איטלקים חסונים ...

אנחנו חוגגים עשרים וחמש שנות נישואים ואני מחכה לראות האם אלוף נעוריי יקיים את הבטחתו ( הכרחתי אותו להבטיח האמת) .... וישיר לי שיר רומנטי כשנשוט לנו בגונדולה .... אל תעצרו את נשימתכם ... זה לא קרה ... עשרים וחמש שנה הוא לא שר לי , מה פתאום שהוא יתחיל דווקא באיטליה??? ... תוסיפו לזה כמובן את העובדה שהינו בגונדולה עם עוד שני זוגות חוץ מאיתנו ... כך שהתנאים לא אפשרו לו ... לדעתו כמובן ...

ונציה מהממת. לאן שלא מסתכלים יש מים . כמויות אדירות של מים , וכל החיים מתנהלים מסביב למים .יש שם אוטובוסים – אוניות ,אמבולנסים – אוניות , ניידות – אוניות , ראינו אפילו אוניית – לימוזינה ... גם פינוי האשפה נעשה דרך אוניה .
המדריך האיר את עינינו שלא כדאי להגיע לוונציה עם מכונית פרטית . החנייה בטרונקטו , שזהו המקום בו משאירים את המכוניות לפני שמתחילים לטייל בוונציה - מאוד מאוד יקרה , ומסתובבים שם המון גנבים.
טיילנו בגטו של וונציה . כל פעם שאני מגיעה לאתרים יהודיים בחו"ל ... משהו קורה לי. מין תחושת כיווץ כזאת בבטן שאין לי הסבר הגיוני לגביה ... משהו שאומר :"היו כאן פעם יהודים שחיו ... וקרה להם משהו איום ונורא" . כל פעם כזאת – הופכת אותי לציונית יותר ... בסמטת הגטו יש חנות של צייר יהודי חרדי . הייתי חייבת להיכנס ולהציץ . הוא לא מדבר עברית... אבל כנראה שהבין מה אמרתי לאיש שלי... הוא ניגש אלינו והסביר על הטכניקה בה הוא מצייר. צילמתי תמונה אחת , למרות שחשבתי אחר כך שאולי זה לא היה ראוי ... הוא רוצה למכור – אז מה החוצפה הזאת לצלם? טוב , זה לא שהעתקתי את הצילום ותליתי בסלון ... סתם מזכרת באלבום ... ביקרנו מחוץ לבית הכנסת הספרדי . היה סגור כשהגענו . מאוד חבל . המדריך סיפר שיש שם אוצרות יהודיים עתיקים .
משם אנחנו ממשיכים לגשר הריאלטו ולכיכר סן מרקו .
כיכר סן מרקו היא מהמקומות המתויירים ביותר בעולם .עשרות רבות של תיירים גודשים את הכיכר היפה , הבזיליקה של מרקוס וארמון הדוג'ים ,וכמובן מגדל השעון המפורסם , עם פסלי הכושים למעלה , אשר נמצאים שם כבר 500 שנה .
אחרי השיט המופלא בגונדולה , אותו שיט שהזכרתי קודם , שטנו לאי מוראנו . אי זה מתמחה בייצור אמנות מזכוכית . ראינו את מונומנט הזכוכית הגדול במרכז האי , טיילנו במפעל לזכוכית וראינו ב"שידור חי" איך האמן יוצר את הסוס הזה , ואחר כך סיירנו בעיירה היפה מוראנו .
אני באופן אישי פחות התחברתי לעניין הזכוכית ... מה לעשות , אחרי שביקרתי במפעל לזכוכית בטנסי לפני הרבה שנים , האמן במורנו נראה לי פרובינציאלי משהו ... אבל זאת רק דעתי . ואין לזלזל באמנות היפה שנעשית באי זה .

אחרי יום חם מאוד , מלא וגדוש חוויות עלינו על האוטובוס בחזרה למלון מרקסינה .
מחר נטייל בעיירה גארדה ונלך לחפש מציאות בשוק המדהים ששמענו עליו רבות ...

אני כאמור... לא מחבבת שווקים , אבל אתן לשוק צ'אנס... בכל זאת שוק באיטליה ...

4 תגובות:

  1. שרה,

    הכתיבה שלך והתמונות היפות שצילמת, עושים חשק לבקר במקומות האלה.

    מכירה את התחושה שתארת על האתרים היהודיים. ככה הרגשתי בטולדו. משהו באוויר מכה בך.

    ירדנה

    השבמחק
  2. ירדנה יקרה ,
    תודה רבה .
    אני שמחה שהתחושות שלי , הן תחושות של עוד אנשים ...
    בטולדו עוד לא הייתי , אבל גם שם סבלו היהודיים מאנטישמיות קשה . בעצם , איפה לא?

    השבמחק
  3. שרה את עושה חשק לטייל ! שנקבע?
    בהצלחה וחנוכה שמח, זאת חנוכה היום!! ריקי

    השבמחק
  4. ריקי יקרה ,
    את יודעת מה? זה בכלל לא רעיון רע ...
    נראה לי יהיה ממש כייף לטייל ביחד :-) .
    שיהיו רק דברים טובים .

    השבמחק